הכל התחיל בקליק

ביום טרוף שכזה
כשפירצי התרגשות עולים מתוכי ופוגשים בדרך את נגיעות הפחד.
כשהכל מתערבל בנזילות התשוקתית הנובעת ממעורת תאוותי.
אני מתעטפת בעלה התאנה המגן בחום על מערומי הנפשיים.
מתייצבת מול שולחן המורה, מפנימה מתחתיו את הסערות שבי
ומרביצה תורה בתלמידי.
מידי פעם מרגישה איך נפער סדק בעלה התאנה.
סדק שעלול לפרוץ את מערבולות תוכי.
נושמת עמוק
ממהרת לתפור טלאי תאנה נוסף וממשיכה בשיגרת השיעור.
ההפסקות בדרך כלל מוקדשות לקפה ופיטפוטים.
היום הן שלי.
מתכנסת בחדר הפרטי. נועלת את הדלת
עוצמת עיניים.
נותנת דרור לכל רחשי ליבי
מנסה לווסט בין פרצי הרגשות הגועים בי:
התרגשות, פחד, ציפיה, דריכות, עונג, אושר ועוד אושר.
רבע שעה של עינוג הנפש.
לוגמת מעט מיץ טבעי
מסדרת את מגן התאנה במקומו
וחוזרת לתדמית הבנאלית של המורה.

עולם ונילי ועולם בדסמי
שני עולמות מקבילים בחיי
מסתבר שלעיתים קוים מקבילים כן נפגשים.



.