פעם הייתי שלו
והוא היה מושיב אותי מולו, מחדיר מבט מחודד ומרביץ בי את תורתו.
הייתי חדשה, למדתי.
והיה לי טוב.
אחרי זה הייתי שלו
והוא שמר בשבילי את החבלים שאיתם איגף את תריסיו הישנים.
היה קושר את פרקי ידי ורגלי ובודק שלא חסם את זרם דמי.
הייתי מגישה לו מיטב המאכלים, ומתיישבת חשופה מולו.
היה לוקח פיסות אוכל, מצמיד לפיטמותי וטועם. טעם אוכל מעורב בטעם גופי.
היה לו טוב
היה גם לי טוב.
אחרי פרק זמן, הייתי שלו
אצבעותיו אהבו לטייל במעורתי, לחדור עמוק ועוד עמוק
לספוג את החום
לסחוט את המיצים
לראות אותי נאנחת מכאב והנאה
לשקות אותי במיצי ולחתום בנשיקה.
היה לי טוב.
אחרי תקופה לא ארוכה, הייתי שלו
היה פורס את גופי על המיזרן ונשכב עם כל חוסנו עלי
מועך אותי בתוכו.
נושם לתוכי, נותן לי להתמזג בגופו.
מכריח אותי להביט בעיניו המיוחדות.
מדבר אלי מילות אהבה ממוצאו הארגנטינאי.
אהבתי אותו
אהבנו מאוד
היה לי טוב מטוב.
לא מזמן הייתי שלו
למדתי להכיר את מגעו של השוט
אהבתי את הספאנקר שהאדים את ישבני
חשתי את פיטמותי מתענות בין אצבעותיו
מיתנתי את הכאב, במציצה תאוותנית של הסוכריה הזקורה שלו.
היה לי טוב
עד שהחליט להרוס הכל.
עכשיו אני של עצמי
עורכת סיכומים
נזכרת ברגעים יפים
מפיקה לקחים.
לפני יומיים חגגתי יום הולדת.
זמן טוב לערוך רשימות נעלמות
ובעיקר להמשיך במרץ
לתור אחר
הטוב.
לפני 13 שנים. 12 באוקטובר 2011 בשעה 1:25