שכבתי שם שרועה על הכביש
הנעליים עפו אין לי מושג לאן....
הסלולרי זרוק בצד ימן חצי שבור
התיק שפוך למרגלותי
משקפי השמש שבורות
קרם הידיים, האודם ובכלל תכולת תיק האיפור,... הכל מעוך
בקבוק המים התנפץ והמים נזלו לכיוון בגדי.
גם מפחיד, גם כואב, גם אני רטובה, גם דם ( קצת)
גם כמה אנשים שהתקבצו "לנסות לעזור" (הסקרנים בע"מ מחלה נפוצה במדינה).
ברקע בכי וצעקות: "מה עשיתי לך.... מה עשיתי... אלוהים את פצועה... מה עשיתי....
אני לא יודעת במה להתמקד קודם?
בכאב העז שהציף את גבי התחתון ואת כף הרגל שאחת מאצבעותיה נצבעה בסגול מפחיד
בבעלי היקר שהוצף בדאגה ולא הפסיק לשאול מה קורה איתך, מה כואב לך, האם את יכולה להזיז איברים, האם את מסוגלת לקום....
בהרגשת האי נעימות נוכח מצבי העגום וה"מחזה" שאני מספקת לעוברי האורח הסקרנים.
או באחותי שכרעה בסמוך אלי ולא הספיקה לבכות ולצרוח " מה עשיתי לך..."
יום שני, חול המועד פסח
בעלי אני ואחותי בנסיעה להכנת פרוייקט הקשור בעבודתי.
יום חם
עצרנו רק כדי לקנות בקבוקי שתיה.
אחותי מתיישבת ליד ההגה
בעלי לידה
אני עדיין מסדרת את הציוד מאחורה, אוחזת בדלת המכונית
לפתע המכונית מתחילה לנסוע אחורנית
רגל אחת שלי ברכב ואחת על הכביש.
המכונית ממשיכה בנסיעה
אני צורחת
שניות ארוכות עד שאחותי התאפסה ובלמה.
שניות שהעיפו אותי לכביש כשהגלגל האחורי עולה לי על כף הרגל והדלת הפתוחה ניטחת בגבי.
התוצאה:
תזוזה של חוליה.
שבר באצבע ברגל (תודה לאל רק אצבע).
כתמים כחולים בחלקי הגוף.
אישפוז קצר (שהורגש כמו נצח).
כמה ימי חופשה מאולצים.
ו... אחות בטראומה.
אני משוחחת איתה
מנחמת שיהיה בסדר ושלא כל כך כואב לי כי יש לי כדורי הרגעה.
(לא סתם כדורים כאלו נרקוטיים אני חצי משוגעת מהם חחחח)
אבל
לא בטוחה שמגלה אמתפיה לטראומה שלה.
יותר מקוה שזה לימד אותה להתמתן ולנהוג יותר בזהירות.
מקוה שהרופא צדק והחוליה תשוב למקומה,יסתיימו הכאבים,
תסתיים סגת הנרקוטיות של כדורי ההרגעה
ותחזור לי השפיות.
גם כן חויה /-:
לפני 12 שנים. 16 באפריל 2012 בשעה 17:38
