הכל התחיל בקליק

אתמול לפנות ערב למדתי משהו חדש.
כשחם בגוף, כשהנפש משתוקקת, צריך לפרוק ומיד!
הוא ישב בתא המושבים המקביל אלי ברכבת.
חייל צעיר שנראה בתחילת דרכו הצבאית.
מדים מגוהצים, שער בהיר מסורק למישהי
ניחוח נעים של אפטר גילוח נודף מגופו.
יד אחת אחזה בעיתון ( "פעולת הסוואה")
הדבר האמיתי התרחש יותר למטה.
שלא כמו רוב החיילים, אצלו החגורה היתה רופפת משהו. כפתורי מכנס המדים נשארו סגורים כמובן.
היד השניה נטמנה עמוק ברווח שנוצר כשהיעד הוא לכיוון איברו
בלי חשבון ובלי בושה אצבעותיו שיחקו בהנאה מרובה באיברו האציל,
שנראה מיטלטל ובכל פעם גדל יותר.
מבעד לחאקי בינות לירכיו, נראתה בליטה שמנמונת ונפוחה.
פניו שקועות לכאורה בעיתון, אך במבט ממוקד יותר נראה שעיניו עצומות ולחיו סמוקה מעונג.

פרשתי את המחשב הנייד לנצל את הזמן ולסגור כמה ענייני עבודה.
התמונה החיה שהתרחשה במקביל אלי היתה הרבה יותר מעניינת מהמידע שעלה במרקע.
הגנבתי מבטים ואפילו נהנתי.

אתמול לפנות ערב למדתי משהו חדש.
כשחם בגוף והנפש משתוקקת צריך לפרוק ומיד
גם ברכבת. :)