אז חוץ מזה שאנחנו שוכבים, שזה לא כל כך חשוב, וחוץ מזה שאנחנו חברים טובים, שזה הכי חשוב בעולם, אני גם מאוהבת בך. זו בעיה ששנינו מודעים לה. שנינו יודעים שזה לא יתממש, שנינו יודעים שאין מה לעשות נגד זה, שנינו מקווים שמתישהו זה יעבור.
אני יודעת שזה מטריד אותך. אתה מרגיש רע עם העובדה שאתה לא יכול להחזיר לי אהבה, שאתה לא יכול לתת לי את מה שאני רוצה ממך. זה מפריע לך, כי אתה חושש שזה פוגע בי. ואני אומרת לך שזה בסדר גמור, שאין לך שום סיבה להרגיש רע. אתה נותן לי כל כך הרבה, אתה טוב אליי כל כך. ובכלל, כמו שאמרתי לך מיליון פעמים לערך, אם כבר להתאהב חד צדדית במישהו - עדיף שזה יהיה בך.
לפני כמה ימים שאלתי אותך משהו. שאלתי אותך, איך תרגיש כשזה יעבור. איך תרגיש, כך שאלתי אותך, אם פתאום אתאהב במישהו אחר. ציפיתי לאחת משתי תשובות: או שתרגיש הקלה, על כך שאני לא מאוהבת בך יותר על כל המשתמע מכך, או שתרגיש אכזבה קלה. לא ממש אכזבה, יותר בקטע של פגיעה קלה באגו. אתה יודע, בגלל שיותר לא תהיה מישהי שמאוהבת בך כל כך, שכרוכה אחריך, שרוצה לשמח אותך כל הזמן. כמובן, נישאר חברים טובים, אבל אהיה מאוהבת במישהו אחר. וכמובן שלא נשכב יותר.
אז ציפיתי לקבל אחת מהתשובות האלה. למעשה, ציפיתי לשילוב של השתיים.
אבל אתה... אתה לא מדבר הרבה, אבל כשאתה כבר אומר משהו - לעזאזל, אתה פוגע בול. ואתה מבהיר לי, בכל פעם מחדש, עד כמה אתה חבר טוב. ועד כמה עליי לשמוח על שזכיתי בחבר כמוך.
התשובה שלך לא היתה מה שציפיתי, אפילו לא דומה. אני, בעוונותיי, לעולם לא הייתי חושבת בכיוון הזה. אבל אני איני אתה, אני אנוכית ממך, אני הרבה יותר מדי מובלת ע"י האגו שלי. ואתה... אתה פשוט חבר טוב ואדם מדהים.
"איך תרגיש כשזה יעבור?", שאלתי אותך. "איך תרגיש, כאשר לא אהיה מאוהבת בך יותר?" שאלתי. שאלתי, ואתה ענית: "תלוי. אם זה יהיה כמו איתי, חד צדדי, זה לא ישמח אותי בכלל. אבל אם זה יהיה הדדי זה ישמח אותי מאוד."
כל כך פשוט, כל כך מקסים. כל כך אתה.
תודה. תודה לך על החבר שאתה.
לפני 14 שנים. 2 במאי 2010 בשעה 20:22
