משחקים והרהורים

לפני כמה ימים הרסתי למישהי הנאה. אחח, זה היה תענוג.

הייתי בסופר, הסתובבתי בין המדפים וחיפשתי משהו. פתאום הגיע עובדת יחד עם לקוחה. הלקוחה נראתה צעירה, בערך בגילי, העובדת נראתה לי קצת יותר מבוגרת. הלקוחה נראתה, כדרכם של לקוחות, במצב רוח רע מאוד, ונראה שכל האשמה לכך שמצב רוחה של הוד רוממותה הלקוחה אינו מרומם נעוצה באותה עובדת אומללה.
"נו, איפה זה כתוב בדיוק?" שאלה הלקוחה את העובדת תוך שהן מתקדמות לכיווני. והמשיכה מבלי לחכות לתגובה: "כתוב כאן שהמטליות 'קשקוש בלבוש' של סנו זה במבצע. אבל אין כאן בכלל סנו, ובטח אין את מטליות 'קשקוש בלבוש'", אמרה תוך שהיא מחטטת בין המוצרים שהיו על המדף מתחת לשלט. "הנה, זה של סנו. למה זה לא במבצע?"
העובדת לא אמרה דבר, אלא הסתכלה על המדף שמעל לשלט. שם היה מוצר אחד בלבד של סנו, שפרטיו תאמו כמובן במדויק את הכתוב בשלט. "הנה, זו המטלית", אמרה ללקוחה, "על זה יש הנחה."
הייתם מצפים שהלקוחה תודה לעובדת ותמשיך בדרכה. אך לא! הרי יש לה הזדמנות להתעמר במי שאמורה לשרת אותה, במי שמקבלת שכר מינימום כדי לעזור לה למצוא את דרכה ברחבי הסופר - למה לא לעשות זאת?
"ואיך אני אמורה לדעת שלזה הכוונה?", הוכיחה הלקוחה את העובדת.
"הנה, גברת", שמרה העובדת על סבלנותה, תהרגו אותי איך, "את רואה שכאן, ליד השם של המוצר, יש גם את הברקוד. וכאן יש את הברקוד של המוצר, את רואה---"
"אה, אז רק מי שעובד בסופר יכול להבין למה השלט מתכוון?" דרשה הלקוחה במפגיע. "אני אמורה להיות עובדת בסופר כדי להבין מה הולך כאן?"
"זה מאוד פשוט", התערבתי אני בשיחה. "כל שלט מתייחס למוצרים שנמצאים במדף שמעליו. את יכולה להסיק את זה אם את מסתכלת על המדף התחתון, ורואה שהשלט עם המחירים מופיע מתחת. ואז ברור שהכוונה היא למוצרים שמעליו."
"תראי", ניסתה הלקוחה להתעלם מהמציאות, "כאן כתוב שיש הנחה על המוצר של סנו, אבל אין כאן את המוצר הזה! איך אני אמורה לדעת את זה אם אני לא עובדת של הסופר?"
"זה ממש פשוט", התערבתי שוב, בקול מתוק מהרגיל. "הנה, את רואה? כל שלט שנמצא על מדף מסוים מתייחס לדברים שנמצאים על אותו מדף ממש. למשל, כאן כתוב שיש מבצע על מטליות 'סנו קשקוש בלבוש'. וכאן", שלפתי את המוצר המתאים, "נמצאות מטליות סנו קשקוש בלבוש. מאוד פשוט ונוח, כשחושבים על זה."
"אני מסתדרת, תודה", ירתה לעברי הבחורה מבט נבזי. באמת, הרי גם אני לקוחה. איך העזתי להגיד, ולו ברמז, שהיא טועה? שכן אפשר למצוא את המוצרים בקלות, שלא צריך להיות עובד של הסופר כדי להבין למה מתכוונים השלטים? ובכלל, איך העזתי להפריע לה להתעמר בעובדת האומללה, שלא חטאה במאום?
הבחורה הלכה. העובדת שיגרה אליי חיוך של הכרת תודה, והלכה אף היא. ואני, כרגיל, נותרתי מרוצה מעצמי.

לפני כמה ימים הרסתי למישהי את הנאת ההתעמרות בחלש. אחח, זה היה תענוג.