אז גיסתי ילדה לפני כמה ימים, והבת של הגננת שלנו, שגם היא עובדת בגן, ילדה שלשום. ועכשיו התבשרתי שאקס שלי הוליד, בשעה טובה, ילדה שניה.
ואני? מחכה שמצבנו הכלכלי ישתפר כדי להביא עוד ילד לעולם.
נכנסתי לכאן במקרה, כי מישהו אהב פרסומים קודמים שלי. קראתי אותם. באחד מהם מתוארת אהבתי לבן זוגי.
האם באמת אהבנו כל כך? לפעמים הימים האלה נראים לי כחלום רחוק ותו לא. קשה להאמין שתוך זמן קצר כל כך מערכת היחסים בינינו התדרדרה בצורה קיצונית כל כך. 4 שנים עברו בסך הכל. אלא שאז נפגשנו אחת ליומיים ובסופ"שים. היום אנחנו יחד בבית כל יום, כל היום, והדבר ניכר.
האם באמת צריך להתרחק כדי להיות קרובים?
באחד מהם מתוארת אהבתי לתינוקת שמתפתחת ברחמי.
אני אוהבת את הילדה. עד כה התחזית התממשה: היא אכן שובבה, מטספת על כל דבר, ועקשנית כמו אבא שלה.
אז מה חסר? עבודה "אמיתית", מעניינת, כזו שתכניס לנו יותר כסף. עבודה גם לבן הזוג. שנינו מחפשים, במידה כזו או אחרת. הוא יותר, כי לי כבר יש אחת - פשוט משעממת ובמשכורת בינונית.
האם באמת, עבודה כזו תפתור את כל בעייותינו? כבר לא נהיה יחד כל היום וזה יקל על המצב. יהיה לנו יותר כסף וזה יקל על המצב. נוכל להביא לעולם ילד נוסף וזה ישמח אותי מאוד.
האמנם? אי אפשר באמת לדעת. עד כה רוב התוכניות שהיו לי לעתיד לא התממשו: לא קיבלתי דוקטורט בפיסיקה בגיל 30, כן הבאתי ילדים לעולם, יש לי בן זוג שאינו צמחוני ועוד היד נטויה. כך שאין לי מושג מה הלאה.
צר לי, אך אין לי מילות סיכום. רק תהיה מתמשכת ותקווה לעתיד טוב יותר.
