חיים חדשים צומחים בתוכי.
מיום ליום את גדלה והולכת, צומחת ומתחזקת. כבר קבלת צורה של אדם קטן. משקלך זעיר, גודלך קטנטן. את עדיין לא שולטת בתנועות, מזיזה ידיים ורגליים לכל עבר ללא שליטה. מדי פעם פותחת וסוגרת את הפה בתנועה חסרת משמעות.
כמה אני מחכה. מחכה להרגיש אותך בועטת בפעם הראשונה. מחכה לשיר לך, לאהוב אותך. מחכה לרגע בו תגיחי לאויר העולם, לבכי הראשון שלך. לרגע בו יניחו אותך על בטני ואני, מוצפת הורמונים, אביט בך ואתאהב בך לנצח.
את תהיי ילדה של אבא, אני יודעת. את תהיי דומה לאבא כמעט בכל דבר, וזה יהיה נפלא ונהדר, כי אני אוהבת את האבא שלך. את תחשבי שאמא שלך מדברת שטויות לפעמים, ולא תהססי להתווכח ולעמוד על שלך. את תהיי ילדה חושבת. ילדה נהדרת, ילדה טובה, ילדה מקסימה, ילדה נפלאה. ילדה שובבה, שמטפסת על כל דבר. ילדה סקרנית וחקרנית. ילדה חכמה, ששואלת ושואלת עד שהיא מקבלת תשובה המניחה את הדעת. ילדה חקרנית, שלא מסתפקת בתשובה שטחית אלא דורשת להבין לעומק. ילדה נהדרת, ילדה מופלאה. ילדה חכמה ובוגרת, ועם זאת - שובבה. ילדה מלאת אנרגיה, שתצליח, לפעמים, לעייף אפילו את האבא שלה. ומעל לכל, את תהיי הילדה שלי.
מתוקה שלי. חמדתי, יפתי. אמא אוהבת אותך!
