מוווון פלייסטיישן

בשבע וחצי בערב עמדתי לעזוב את המשרד, ואז היא הופיעה עם הבעת מצוקה על פנייה.
"יש לך אולי כבלים"
"מה קרה, נגמר לך מצבר ?”
"אני לא יודעת, האוטו לא נוסע"
"הוא מניע בכלל ?”
"הוא הניע פעם אחד, נסע קצת ואז נתקע"
"והאורות דולקים ?”
"כן. לא. אני לא בטוחה"
הבנתי שאני לא יוצא מזה מהר. נגשנו למכונית שלה, שעמדה באמצע הכביש, לא רחוק מהבניין.
"האורות לא דולקים" היא אמרה בסיפוק, לחיזק הערכה המקורית.
הכנסתי וסובבתי את המפתח והפעלתי את אורות.
"עכשיו הם כן דולקים" היא אמרה מופתעת.
מתנע הסתובב, אך האוטו לא הניע. מד דלק הראה אפס.
"אין לך דלק"
"כן, אני יודעת. בדיוק התכוונתי לטפל בזה"
"איך ? יש לך כאן דלק ?”
"כן. בערך. יש לי נוזל חלונות."
"אהה ?!”
"זה משנה ?”
"נוזל ניקוי לא דליק"
"אני יודעת. רציתי לשים אותו כדי שידחוף את שארית הדלק מהמכל למנוע"
"אהה ??!!”
"אנחנו צריכים להביא דלק" אמרתי. "אבל קודם בואי נזיז את האוטו, כי הוא עומד באמצע הכביש. צריך להצמיד אותו למדרכה"
המכונית עמדה בעליה, להצמיד אותה למדרכה היה ניתן רק על ידי דירדור אחורה.
היא נכנסה למכונית, ולפני שהספקתי להגיב סובבה את ההגה והורידה את המעצור. רק שהיא סובבה את ההגה לכוון לא נכון. במקום להצמד למדרכה, המכונית עמדה עכשיו במאונך, חוסמת את הכביש, גלגלים אחוריים תקועים בשפת המדרכה. תקועה במדרכה מאחור ועליה מלפנים, לא היה ניתן עוד לדחוף אותה לשום כוון.
"נצטרך להשאיר אותה ככך. תשימים משולש אזהרה"
היא הוציא ושמה את המשולש.
"לא, צריך לשים אותו מאחור, לא מלפנים"
היא שמה אותו מאחור.
"לא! סובבי אותו. מחזיר אור לכוון התנועה"
אחרי נסיון נוסף שלא צלח, נגשתי וסובבתי את המשולש.
"אנחנו צריכים כמה בקבוקים בשביל דלק"
נכנסנו לבניין וערכנו סיור, כל אחד בכוון אחר. אחרי כמה דקות חזרתי עם שני בקבוקי קולה של ליטר וחצי. היא חזרה עם בקבוק מיץ קטן, פחית בירה וכוס חד פעמית. “לא היה מה שהוא אחר" אמרה בנימה מתנצלת.

מצאנו עוד כמה בקבוקים גדולים ונסענו באוטו שלי לתחנת דלק. שלב זה עבר ללא ארועים מיוחדים. חזרנו לאוטו שלה.
מסתבר שאי אפשר סתם לשפוך דלק למיכל. בכניסתו היה מחסה קפיצי והיה צריך לדחוף אותו איך שהוא. שברתי ענף קטן מהעץ וניסיתי לדחוף איתו את המכסה. ראיתי שגם היא מנסה לשבור ענף מהעץ. נגשתי להביא את בקבוקי הדלק. כשחזרתי ראיתי לתדהמתי ענף ענקי, מלא עלים תקוע עמוק בפתח מיכל הדלק. בשלב זה כבר השלמתי עם הנעשה ולא טרחתי לברר מה היתה כוונת המשוררת.

בסוף האוטו התניע והיא נסעה. ואני חזרתי הביתה ומדי פעם בדקתי במבזקונים האם התרחשה תאונה משונה כל שהיא באיזור חיפה.