חבריי לא יודעים שאני נשלט. אף לא אחד. אני לא מצליח לדמיין איך השיחה הזאת יוצאת טוב, מכילה, או מקדמת. מילא, איכשהו עברנו את זה שאני אוהב שאישה לוקחת פיקוד בחדר המיטות. אבל אם הם מסתקרנים ושואלים מה באמת זה אומר?! אם אספר את האמת המלאה שאני מרגיש הכי חי שהיא משתמשת בי לסיפוק שלה, שהיא משפילה אותי ככל שאני מרגיש יותר שייך לה, יותר טוב לי. החפצה/צעצוע וכו׳. אין שום דרך שהם יבינו את זה.
שאפילו כשאני נחשף לאנשים חולים, והיא מפחדת שאני נשא ואדבק. היא עדיין מרגישה שהיא יכולה לרכב עם התחת של הלשון והפנים שלי קצת. ואני מרגיש בר מזל שאני זוכה לשרת ולטעום אותה. איך הם יבינו את זה?
אז נניח, ואספר חלקיקי אמת. שהיא שולטת במתי ואיך אני גומר. שלפעמים יש ספנקים... לא מאמין שיצליחו לתפוס סיביטי... פוט פטיש עוד אולי אפשר להבין... אני לא רואה איך שיחה כזאת מקדמת משהו חוץ מפתיחות (שהיא משהו שמאוד ראוי לקדם).
ואז זה נכנס לי לקופסה של ״אילו הייתי אישה״.
אילו הייתי אישה, להיות נשלטת זה יותר קל להסבר.
אילו הייתי אישה, יכולתי לגמור בלי סוף.
אילו הייתי אישה, היו לי כפות רגליים נשיים...
פה בדרך כלל אני מפסיק לחשוב בכלל/בהגיון...
