בשביל לתת קצת קונטקסט אני הצטרפתי לכלוב לפניך (כן, כן את/ה שקורא את הפוסט הזה עכשיו), יחד עם זאת רק בשנה וקצת האחרונות הבנתי כמה משמעות אני יכול להפיק מהכלוב. אם זה הבלוג הזה או אפילו יותר מזה הקהילה. וממצב של המון שנים שהייתי חבר בכלוב והכרתי פה עד 3 אנשים, אני יכול להגיד שזה השתנה והתחברתי עם כמה אנשים פה, ברמות שונות של קרבה.
אז היינו בקימברלי שבוע שעבר, פעם ראשונה שאני במסיבה בחיי (כן, למרות הותק שלי באתר). לעבור את המארחת (קצת מוזר לי לקרוא לה ככה), ולראות בחלל של הלוקרים אנשים מתארגנים בבגדים שתואמים את הדנג׳ן. להיכנס פנימה ולראות איזה 4 ישבנים של גברים מולי, המלכה מברכת לשלום את קימברלי ומציגה אותי. השם של המקום מתאר אותו נפלא, ועדיין לעיניים בתוליות שלי זה היה רבה לספוג בהתחלה. מזל שהגענו יחסית בשעה מוקדמת. המלכה מצאה חברה והלכה לשבת איתה ומי שסביבה, אני הלכתי להביא לנו ויסקי.
התקרבתי אליהן, המלכה הציגה אותי ואת החברות שלה, כמה שהכרתי בניק, אחד אפילו שהתכתבתי איתו קצת בצ׳אט, קצת מוזר שפעם ראשונה שאתה רואה גבר והוא בבגדי נשלט - אבל לאורך הערב התרגלתי לזה מהר מאד. כרעתי על הברכיים לידה והאזנתי לשיחה, מרגיש את הלב פועם חזק מהרגיל. פעם ראשונה שאני נשלט מול אנשים, שברור לכל מי שמסתכל עליי יודע שאני נשלט. המלכה מוציאה את הקולר שלי, משוויצה בו ומספרת את סיפורו לחברה שלה, ואז עונדת לי אותו ומחברת רצועה. אני מרגיש שלאט לאט אני משתחרר ויכול קצת להשחיל מילה פה ושם, להרגיש בנוח. האם הקולר והרצועה הם שעשו את האפקט?!
המלכה החליטה שהיא רוצה שינוי אווירה, חיפשה כורסא, הקימה בחור שהיה שרוע על אחת הכורסאות (קצת הרגיש לי שהוא האיש הכחול, שהוא בכלל מסיפור אחר). היא התיישבה, ומאד מהר מצאתי את עצמי מוצץ לה את הבהונות באמצע הרחבה, ואני הולך לאיבוד ברגליים המושלמות שלה, לא שוכח מהסביבה אבל מתעלם ממנה, לא יודע אם מישהו צופה בנו או לא, מה שאכפת לי זה הסיפוק של המלכה שלי. וכשהיא גומרת, אני מאושר.
אחרי זמן נהדר שלי לרגליה, היא הובילה אותי למטה למבוך (קצת מעניין אותי מה ההיסטוריה של הבניין שלמרתף של הבניין יש מרתף יותר נמוך, תוהה אם זה היה מרתף יינות או עינויים בעבר...), בחלל הגדול במבוך היה נשלט ערום שתלוי בשיבארי ומישהי שמתעללת בצורה מאד מרשימה. היא מצאה לנו מקום שהרגיש לה נוח להתעלל בי...
ופה בשקט והלבד (כמעט) הרגשתי הרבה יותר נינוח, במקום שלי והתמסרתי לה...
המשך יבוא...