קורל קראו לה? לסופה שלא היתה סופה אבל הקפיאה אותנו בשבוע האחרון.
אז תודה לך קורל!
אני שכבתי על הגב, והמלכה המדהימה שלי שכבה מעליי. הפוך החמים עוטף את שנינו.
ולמדנו שאפשר לעשות סשן בכרבול.
המלכה שלי תמיד מתגאה שאצלה כל דבר זה נשק.
וזה כל כך נכון, היא יצירתית ומצליחה למצוא איך להתעלל בי בכל מצב.
היא שוכבת עליי ולוחצת עם האצבעות בין הצלעות, ליד הבית שחי. היא נושכת לי את הכתפיים, הזרועות... והפטמות כאבו לי יומיים אחרי כל הנשיכות בהן.
סתם שכבה עליי והשעינה עליי את המרפקים המחודדים שלה, לחצה, סובבה, ובעיקר נהנתה לראות אותי נאנק מתחתיה וסובל בשבילה.
ובהספקות בין לבין? היא עליי צמודה אלי גוף לגוף, העור הנעים והרך שלה עליי. מנשקת אותי, מרשה לי לנשק אותה, בכרבול ענק ואינסופי, חיבוק אחר חיבוק עם הפסקות בשביל כאב.
מצד אחד לא רציתי שהכרבול ייפסק לעולם, רציתי לעצור את הזמן מלכת ולהשאר בבועה החמימה והקטנה שלנו.
מצד שני... רציתי שתגמור מלא. אז התחננתי, וביקשתי יפה. והיא הרשתה לי לרדת לה...
תודה מלכתי
ותודה לקורל