Where wishes come true

אלמנטים שמשפרים תפקוד בהופעה בספורט תחרותי:

- שינה טובה

- שלווה נפשית

- להיות טעון

------------------------------------------------------------------------

אתמול בערב היא אמרה לי ״מחר אתה עושה ספורט, אני לא רוצה שתגמור הערב״.

זה לא מנע ממנה לגמור כמו שצריך, כמו שמגיע לה. ואני מצאתי את עצמי על נשאר על הקצה שוב ושוב. 

אני בתוכה, על הקצה. הרגליים שלה על הפנים שלי, בפה שלי. אני מביט בכמה סקסית ומדהימה היא. 

אני זז מעט, ועוצר. זז ועוצר. במעגל. והיא מחייכת אליי. מרוצה.

------------------------------------------------------------------------

הבוקר, אנחנו לבד בבית. אני על הברכיים כבר על הקצה, טועם את המתיקות שלה, מסתכל ומקשיב לעונג המתגבר שלה. 

היא קוראת לי אליה. אני חודר, אני רואה בה מתענגת וזה יותר מדי בשבילי. אני יוצא. חוזר לטעום אותה, הפעם מבלי לגעת. וכשהיא קוראת לי שוב אני מוכן. הפעם אני מספק אותה. והיא מהממת ומדהימה, עכשיו הבית ריק והיא לא צריכה לשמור שום דבר בפנים. 

ושוב, כמו אתמול בערב אני מגיע לקצה ונשאר שם, לאט לאט. הרגליים שלה עולות לי לפנים. וזה ממשיך, אני מביט למטה וזה נראה כאילו הוריד שלי רוצה להתפוצץ. אבל אני עוצר שוב ושוב. כשקשה מדי אני יוצא. ואז חוזר. כל הזמן הזה מביט בה, מנשק אותה או את כפות רגליה המדהימות. 

------------------------------------------------------------------------

אנחנו בים, החוף כמעט ריק. אין ילדים, אין רעש. המים, אנחנו וספרים טובים. 

יוצא למשחק שלי... הכי מוכן שאפשר להיות.

ומאושר.

חבר טוב אמר לי פעם שהוא הכי אוהב את המקומות שמגישים מנה אחת בלבד אבל את המנה הזאת עושים הכי טוב שיש. 

היינו באמסטרדם, נכנסנו לחנות בשם וכשמע כן היא, זאת חנות אך ורק לקונודמים. החלון ראווה מאד משעשע, קונדומים שונים תלויים. בצבעים שונים. קונדומים עם קצה של ראש של כל מיני חיות או דמויות. נכנסנים וכמו שאתם מצפים מלא קונדומים. אבל ממויינים, לפי גדלים, לפי פירמה, לפי סוגים - כל הקונדומים בטעמים מכל החברות, ואז כל הקונדומים המחוספסים וכו׳.

ניגשת אלינו מוכרת, אנחנו מצביעים על הסוג שאנחנו משתמשים בו וזוגתי שואלת אם יש משהו דק יותר. המוכרת (שיש לציין שהיא בת 60 בערך) עונה ברצינות תהומית: ״הבה נבדוק״. היא הולכת מאחורי הדלפק, מוציאה קלסר - פותחת עמוד. מגיעה לחלק של קונדומים בגודל שלי. ויש טבלה. סוג הקונדום, אורך, היקף ועובי הקונדום. ומראה לנו מה האפשרויות. מציעה לנו לקנות בבודדים ולא בחבילה שלמה. מדהים! איזה חוויית קנייה ושירות מדהימה.

אני ניגש לקופה, בה מחכה לי אישה אחרת בת 60+ ששואלת אם יש לנו כרטיס ביקור שלהם, אם אנחנו כבר אחרי מדידה. ממבט מבולבל של שנינו היא מראה שהכרטיס ביקור שלהם זה סרט מדידה מנייר (כמו הזה של איקאה רק קצר יותר טיפה). לקחנו כרטיס. יותר מאוחר כשחזרנו לחדר, עשיתי מה שצריך כדי למדוד לפי ההוראות, סרקתי את הברקוד ונכנסתי לאתר. והוא הציע לי אילו קונדומים מתאימים לי.

יום למחרת בבוקר, אחרי אדגינג מעולה שזוגתי עשתה - מדדנו שוב, והמידות גדלו קצת. הכנסי שוב, ופתאום האתר הציע סוג אחר (ויחיד) - אז כמובן שעצרנו לקנות גם אותו בבודדים.

המוכרת סיפרה שאפשר לקנות חבילות גדולות. ושהם שולחים לכל העולם. 

אם אתם מגיעים לאמסטרדם, אני ממליץ על ביקור. 

הם עושים דבר אחד, ועושים אותו הכי טוב שיש עם חוויית קנייה מעולה.

כשכל הגוף שלי בוער,

ורוצה, לא בעצם, משתוקק, לא בעצם, צריך

כן הגוף כולו צריך משהו, והיא אומרת לא.

זה מולי הכי קרוב אליי שאפשר, אני כמעט מרגיש את זה.

אבל זה לא מושג, אני צריך לחכות, או להרוויח את זה או שניהם. 

או אפילו, אני לא אקבל את זה בכלל וזה רק שם בשביל להביא אותי למצב הזה.

אני מכור לטיזינג,

טיזינג הוא אחד הדברים הכי ממכרים והכי מטריפים שקיימים.

והוא בא בכל כך הרבה צורות ואופנים, ותמיד אפשר למצוא עוד דרכים ולהיות יצירתי.

אבל בכל זאת, היו משהו שגרם לי לכתוב את השורות האלה.

היא שוכבת שם עם תחתונים,

הפרצוף שלי מאד קרוב וריח הרטיבות מציף אותי, ממלא אותי. 

הגעתי לקצה כל כך מהר,

אני מנסה לטעום אותך כמה שיותר, אני רעב לך.

את הירכיים אני מנשק ומותר לי אז אני מלקק, מוצץ ומנשק. האף שלי תוך כדי נושם את הרטיבות שלך. פאק.

אני מחכך את האף שלי בתחתונים שלך, את נאנחת ואני עוצר מלגעת, עוצר כל כך על הקצה. מתאמץ לא לגמור.

אני מנסה לנשק את התחתונים, ווצליל קטן של איסור ואני מפסיק.

את מסיטה את התחתון הצידה,

כמו חיית טרף אני מוציא לשון,

ושוב נענה בשלילה. אוף. שוב על הקצה. מתרחק טיפה ומסתכל על הזין הרוטט שלי. 

אומר לו בטלפתיה, חסר לך שאתה גומר - עוד לא. 

חוזר להריח משאיר את עצמי על הקצה , נושם אותה, מריח אותה, מביט ביופי .

הגוף שלי כולו צריך רק דבר אחד - לרדת לה.

היא מורידה את התחתון וממשיכה אותו דבר,

כל פעם שאני מנסה היא אומרת ״עוד לא״.

כל כך הרבה תקווה יש בצמד המילים האלה, 

אבל פאק מתי כן?! הגוף שלי רועד.

היד שלה מתקרבת היא מלטפת את עצמה ואז מכניסה את האצבע שלה.

אני שוב עוצר ממש על הקצה. מביט בהשתוקקות.

היא מוציאה את האצבע ומגישה לי למצוץ.

ואיך שאני מוצץ אני מרגיש את האורגזמה ההרוסה שלי,

את הטפטוף הלא נשלט, אבל אני יונק את המיצים מהאצבע שלה כי זה מה שאני צריך יותר מהכל.

חלל המסעדה גדול, רוב הגברים במסעדה בחולצות מכופתרות, ורוב הנשים לובשות שמלות. יש כמה נברשות. זה מסוג המסעדות האלה, שמלצרים שונים לובשים אאוטפיט שונה, אז ברור שלכל אחד יש תפקיד משלו. יחד עם זאת, תודעת השירות כל כך גבוהה שלא משנה מה תבקש ממי, זה יקרה ובמהרה. היא שותה קוקטייל מעוצב יפה, אני עם כוס יין ברולו משובח, כיאה למסעדה איטלקית במעמד כזה.

אנחנו חולקים את המנות הראשונות, והן מעולות. אבל יש התרגשות אחרת באויר. הערב הזה שונה, כן אנחנו בלונדון וזה כבר מוסיף התרגשות. אבל זה לא הגורם להתרגשות באמת. מסיימים את המנות הראשונות. והיא אומרת ״הגיע הזמן״ ומעבירה לי את התיק שלה. אני מוציא את השקית בד מהתיק ומנסה להחביא אותה בכיס המכנס. והולך לשירותים. 

אני מתיישב בחזרה, והיא כבר מחייכת, היא פותחת את הטלפון שלה ולוחצת ואני מרגיש את הצעצוע מתחיל לרטוט בתוכי. יש 10 סוגי רטט שונים, עוצמות חזקות יותר וחלשות יותר. ו2 מנועי רטט אחד מבחוץ ואחד בפנים. כמות האפשרויות בלתי נדלית. ולחשוב שרק הבוקר קנינו .

המנות העיקריות מגיעות, אנחנו מדברים ואוכלים ומדי פעם היא מגבירה או מנמיכה. נהנת לראות את ההשפעה עליי. אחרי המנות העיקריות אני הולך להוציא אותו. ואחרי הקינוח היא הולכת לשירותים ומהשירותים שולחת לי הודעה לבוא לשירותים שלה 😄 אבל, המנקה בדיוק הגיעה לשירותים...

==========================================

יום למחרת, אנחנו נכנסים למוזיאון, קונים כרטיסים והולכים לשירותים. כל אחד לתא אחר מצויד בצעצוע אחר. היא פותחת את הטלפון שלה ובמקצועיות מפעילה לי את הצעצוע. אני פותח את שלי ובודק אם הצעצוע שלה עובד, ההשפעה ניכרת על הגוף והפנים שלה באופן מיידי. אנחנו עוברים במסדרונות המוזיאון, מסתכלים על התצוגה וכל כמה זמן משחקים עם מצבי הרטט. עוצרים ומתמזמזים בפינה חשוכה וממשיכים בסיור, ממשיכים בסיור. ממשיכים לשלוט בעונג של הצד השני. 

לא יודע אם יצא לכם, ללכת עם פלאג רוטט בתחת בעבר. ואם כן, אם זה היה במקום ציבורי. ואם כן, אם זה היה בשליטה של בת הזוג שלכם. אבל אני ממליץ מאד לכל אחד. האנדרלין, הריגוש והגירוי וואו. לא יודע אם יצא לכן, ללכת עם צעצוע בין התחתונים אליכן, שרוטט בעוצמות משתנות בזמן סיור במקום ציבורי - אבל אני ממליץ מאותן הסיבות. ואם אפשר, לעשות את זה במקביל - וואו...

סיימנו את הסיור דלוקים מאוד - איזה מזל שנכים צריכים תאי שירותים גדולים במיוחד - מזל גדול.

זה ברור שנחזור על החוויה שוב, השאלה היחידה היא איפה?!

כשאני והמלכה היינו בשלבי הכרות ראשונים, היא העלתה בפניי את האהבה שלה למסיבות, הפומביות, הקהילה ואני מהמקום הבתולי שהייתי בו קצת הגדרתי את זה כגבול, והיא כמלכה מדהימה שהיא כיבדה את זה לגמרי. מדי פעם יצאה למסיבות בלעדיי, סיפרה לי את מעלליה אבל כיבדה. במקביל, כמו שאמרתי בפוסט הקודם, אני לאט לאט נכנסתי יותר לקהילה באמצעות הצ׳אט, הכרתי ודיברתי עם אנשים שונים שגם דיברו איתי על מסיבות, ואמרו שישמחו לפגוש אותי במסיבה. אחת מהן נהייתה אפילו חברה קרובה מאד, כזאת שעברנו לטלגרם ואנחנו מתכתבים הרבה. כבר לפני כמה חודשים השתכנעתי שאני רוצה ללכת למסיבה, ורק היה צריך למצוא את העיתוי הנכון - בין החיים האמיתיים ללו״ז המסיבות פמדום של קימברלי או אורהדורה. 

אז לקימברלי שבוע שעבר היו כמה מטרות, מטרה ראשונה ועיקרית היא ללכת למסיבה עם המלכה שלי, עם כל מה שמשתמע מזה. הפומביות, השייכות בפרהסיה, לספק את הצרכים שלה והכיף שלה במסיבה (כי הרי הצרכים שלה הן הסיבה לשמה אנחנו מתכנסים, לא?). הסיבה השנייה הייתה לפגוש פנים אל פנים את אותה חברה קרובה בפעם הראשונה. ולפגוש פנים אל פנים שלל אנשים שונים שהתכתבתי איתם בין מעט לקצת לאורך הזמן, צעד ראשון מוירטואליה לעולם האמיתי בקהילה.

איזו הקדמה ארוכה כדי לתאר את המסע שלי... חפרתי?! אפשר עכשיו להמשיך מאיפה שעצרנו בפוסט הקודם...

אז היינו במבוך, התמסרתי לה והיא החלה מתעללת בי, מכאיבה לי ללא רחמים בשלל מקומות עם הרבה התמקדות בפטמות (או לפחות זה הכאב שנשאר הכי הרבה זמן אחרי). ואני שנכנסתי לאלמנט, רק רציתי יותר. כשהחולצה שלי ירדה, הרגשתי יותר במקום. כי כמעט ולא ראיתי שם גברים עם בגדים שלא לדבר על חולצות וזה פשוט הרגיש נכון יותר. היא הוציאה איילינר, והפכה את הגב שלי לקנבס שלה. במשך כמה דקות ארוכות היא כתבה וציירה לי על הגב, וכשסיימה לא אמרה לי מה כתוב לי על הגב. כתבה לי SLUT על הבטן, ועיטרה לי את הפטמות הכאובות.

ואז אמרה לי שהגיע הזמן לעלות למעלה לחפש את החברה. רק יצאנו מהמדרגות והיא עמדה מולנו. ומהר מצאתי את עצמי יורד במדרגות המבוך שוב עם החברה כשהיא מחזיקה לי ברצועה. התיישבנו זה מול זאת, והכל הרגיש נכון. והיותי בלי חולצה, מעוטר מולה רק הדגיש את זה יותר. מישהי שמכירה הרבה פרטים עליי, רואה אותי באלמנט הטבעי שלי והיא לא שופטת, זה לא נראה לה מוזר - זה מרגיש לה הכי טבעי בעולם וגם לי. התחושה, שזה יצר היא משהו שקשה לי לתאר במילים (סטריט קאט עשתה את זה טוב) - זה כאילו נוירונים בראש שלי שאף פעם לא דיברו זה עם זה פתאום התחברו ואמרו אחד לשני ״כן, זה מה שהיה חסר״.

כעבור לא הרבה זמן, המלכה שלי מצאה אותנו, הן הכירו ודיברו קצת ואני הייתי על הברכיים מולן. הגיעו עוד אנשים והצטרפו, כמעט כל אחד שהגיע הסתכל על הגב שלי והתרשם מהאומנות, ואני חייב להגיד שנהנתי להיות מושא להשווצה, נהנתי להשוויץ שאני הוא זה שייך לסקארי המושלמת. בראש שלי, אנשים לא שפטו אותי על היותי נשלט, על היותי על הברכיים בסיטואציה חברתית, אלא הם הבינו, וחלקם אפילו קינאו שאני שייך, שמצאתי את ייעודי, ושאני שייך לאישה הכי מושלמת באזור.

היו רגעים קטנים של השפלה, היו רגעים של צחוק. פגשתי אנשים שהכרתי רק בניק, והיה מרתק לפגוש אותם. היה מרתק לראות את הדינמיקה, ואני מבחינתי לא רציתי לעזוב. 

תודה מלכתי, תודה ששוב לימדת אותי על עצמי יותר מאשר הייתי מסוגל לבד.

ותודה לכל מי שהיה חלק מהמעגל הזה, במיוחד לחברה הקרובה.

וכמו הרבה דברים שלמדתי בשנה האחרונה, אני רוצה עוד.

נ.ב.
והמעט אנשים שחיבקו אותי שם לשלום או להתראות, לא ידעו שהחיבוק שאמר המון גם לווה בכאב, כי כל חיבוק הרגשתי בפטמות. וזה רק הוסיף עוד נופח לכל הקסם שנקרא מסיבת פמדום. תודה מלכתי

בשביל לתת קצת קונטקסט אני הצטרפתי לכלוב לפניך (כן, כן את/ה שקורא את הפוסט הזה עכשיו), יחד עם זאת רק בשנה וקצת האחרונות הבנתי כמה משמעות אני יכול להפיק מהכלוב. אם זה הבלוג הזה או אפילו יותר מזה הקהילה. וממצב של המון שנים שהייתי חבר בכלוב והכרתי פה עד 3 אנשים, אני יכול להגיד שזה השתנה והתחברתי עם כמה אנשים פה, ברמות שונות של קרבה.

אז היינו בקימברלי שבוע שעבר, פעם ראשונה שאני במסיבה בחיי (כן, למרות הותק שלי באתר). לעבור את המארחת (קצת מוזר לי לקרוא לה ככה), ולראות בחלל של הלוקרים אנשים מתארגנים בבגדים שתואמים את הדנג׳ן. להיכנס פנימה ולראות איזה 4 ישבנים של גברים מולי, המלכה מברכת לשלום את קימברלי ומציגה אותי. השם של המקום מתאר אותו נפלא, ועדיין לעיניים בתוליות שלי זה היה רבה לספוג בהתחלה. מזל שהגענו יחסית בשעה מוקדמת. המלכה מצאה חברה והלכה לשבת איתה ומי שסביבה, אני הלכתי להביא לנו ויסקי.

התקרבתי אליהן, המלכה הציגה אותי ואת החברות שלה, כמה שהכרתי בניק, אחד אפילו שהתכתבתי איתו קצת בצ׳אט, קצת מוזר שפעם ראשונה שאתה רואה גבר והוא בבגדי נשלט - אבל לאורך הערב התרגלתי לזה מהר מאד. כרעתי על הברכיים לידה והאזנתי לשיחה, מרגיש את הלב פועם חזק מהרגיל. פעם ראשונה שאני נשלט מול אנשים, שברור לכל מי שמסתכל עליי יודע שאני נשלט. המלכה מוציאה את הקולר שלי, משוויצה בו ומספרת את סיפורו לחברה שלה, ואז עונדת לי אותו ומחברת רצועה. אני מרגיש שלאט לאט אני משתחרר ויכול קצת להשחיל מילה פה ושם, להרגיש בנוח. האם הקולר והרצועה הם שעשו את האפקט?!

המלכה החליטה שהיא רוצה שינוי אווירה, חיפשה כורסא, הקימה בחור שהיה שרוע על אחת הכורסאות (קצת הרגיש לי שהוא האיש הכחול, שהוא בכלל מסיפור אחר). היא התיישבה, ומאד מהר מצאתי את עצמי מוצץ לה את הבהונות באמצע הרחבה, ואני הולך לאיבוד ברגליים המושלמות שלה, לא שוכח מהסביבה אבל מתעלם ממנה, לא יודע אם מישהו צופה בנו או לא, מה שאכפת לי זה הסיפוק של המלכה שלי. וכשהיא גומרת, אני מאושר. 

אחרי זמן נהדר שלי לרגליה, היא הובילה אותי למטה למבוך (קצת מעניין אותי מה ההיסטוריה של הבניין שלמרתף של הבניין יש מרתף יותר נמוך, תוהה אם זה היה מרתף יינות או עינויים בעבר...), בחלל הגדול במבוך היה נשלט ערום שתלוי בשיבארי ומישהי שמתעללת בצורה מאד מרשימה. היא מצאה לנו מקום שהרגיש לה נוח להתעלל בי... 

ופה בשקט והלבד (כמעט) הרגשתי הרבה יותר נינוח, במקום שלי והתמסרתי לה...

המשך יבוא...

הערת העורך/נשלט/זונה: אני הרבה זמן לא הגעתי למצב שיש לי כל כך הרבה מה לכתוב ולתאר, אז נכון לעכשיו שהכל עוד בראש זה מרגיש לי שזה יהיה בחלקים. אבל יכול להיות שחלקים אחרים לא יהיו קשורים למולטיוורס אחרי הכל. הרי כשבאים לכתוב פוסט, לעיתים נדירות הוא מתגלגל לאיך שדמיינת אותו בהתחלה (לפחות אצלי).

יש רגעים בו אתה מבין שהעולם שהכרת זה עולם אחד, אבל יש עולמות אחרים. יש אנשים שחיים במסגרות שמתנהלים אחרת, בזמן האחרון יצא לי לחוות את זה שוב ושוב מזוויות שונות, מנקודות מבט שונות וכל פעם סיימתי עם אותה שאלה: האם אני חי בעולם הנכון?!

הצעתי למלכה המהממת שלי לארח לארוחת ערב אותה, את בעלה ואת הנשלטת שלו. לשמחתי הגדולה הבקשה נענתה, וגם הם הגיבו בחיוב. בבוקר המאורע, הנשלטת שאלה על קוד לבוש, ואני השבתי קז׳ואל, לא צריך להגזים. אני לא יודע איזה מסר עבר. אבל מבלי שהן תיאמו שתיהן דפקו הופעה, היה ניכר שבעלה מבין כמה הוא חי טוב.

מזגתי יין, הגשתי אוכל (פורטר האוס, אנטריקוט על העצם, ותוספות טעימות כאלה ואחרות) והתיישבנו לאכול. התפתחה שיחה על הלבוש של הנשלטת, והיא הסבירה שזה בגד גוף שנגמר בחוטיני ״רוצה לראות?״ שאלה את המלכה שלי. ומבלי להתבלבל קמה, הפשילה מכנסיים והראתה. ניסיתי לדמיין באיזה עוד קונסטלציה בעולם שלי זה קורה, וזה לא. 

אתם מכירים ב״סיפורו של וויל הנטינג״ שהוא משגע שורה של פסיכולוגים, שאחד מהם מנסה להפנט אותו וכושל - אז זה התפיסה שלי על היפנוט כל חיי. זה לא באמת עובד. אבל כשהוא מחליט להפנט אותה באוכל וגורם לה לגמור מלאכול אספרגוס (אחת התוספות), וואו וואו וואו. זה היה נראה כמו שהיא נהנתה לעשות את זה עם קהל, כיף לדעת שאני לא היחיד. עולם אחר כבר אמרנו?! וזאת לא היתה האורגזמה האחרונה סביב השולחן. 

כששאלתי את הנשלטת איך נוח לה עם הכפפות המנומרות התואמות, היא הציעה לי למדוד. לחצה על הכפתור הנכון, המלכה שלי התלהבה כל כך. ואני שחשבתי שסיימתי עם השאלות קיטבג אי שם בטירונות... מצאתי את עצמי לובש את הכפפות עד סוף הארוחה.

אחרי האוכל, הלכנו לחדר שינה. הם שלושתם על המיטה, אני על הברכיים על הרצפה. הם מתעללים ומשתמשים בנשלטת ואני מלקק ומוצץ את המלכה שלי איפה שהיא רק אומרת לי. הן גומרות בצרורות, אני על הקצה ולא גומר. איך חוזרים לעולם שלי?!

תודה מלכתי.

היא יושבת על קצה המיטה, מהממת כתמיד, אני מולה ערום על הברכיים מאג׳ג׳ את עצמי מולה. היא נהנת לצפות בי על הקצה, נהנת שאני סובל בשבילה. ואני נהנה כשהיא נהנת. אז כולם מרוצים. מדי פעם כשאני מפסיק על הקצה היא מקרבת את אחת הרגליים האלוהיות שלה לזין שלי, מלטפת או סתם נוגעת. אני נשבר מתישהו ומתחיל להתחכך לה ברגל. היא צוחקת עליי ואני בעננים.

תוך כדי שאני מתחכך בה, היא בטלפון מתכתבת עם בעלה שבחדר השני ״עובד״, ואז היא אומרת לי שהוא עוד מעט יצטרף לקוויקי. ״אתה תכין אותי היטב... נכון?״. זה מדהים שהיא מספרת לי דבר שאמור להשפיל אותי כל כך, לגרום לה לזוז באי נוחות ואני רק שמח שייצא לי לרדת לה. 

היא מורידה מכנסיים ותחתונים ונשכבת על הגב, אני מנשק במעלה הירכיים הנעימות והחלקות שלה. מנשק סביב הכוס המדהים שלה, שכבר רטוב ומריח נפלא. אני מבקש רשות וכשהיא ניתנת אני מתחיל למצוץ וללקק אותה, היא גומרת ונאנחת. ואני נהנה כל כך לרדת ולספק אותה. 

היא שולחת לו הודעה לבוא. הוא עולה למיטה, בעודי יורד לה היא מתחילה לרדת לו. המיצים שלה זורמים לי לפה היא כל כך רטובה, גומרת לי שוב ושוב על הפנים. הכוס שלה מתרחק ממני, אני מקבל רגל במקום. ואני שומע אותו חודר אליה, והיא מתחילה לצרוח ולהאנח, אני מוצץ לה את הבהונות תוך כדי. בין גמירות היא אומרת לי לגעת בעצמי, לאג׳ג׳ בשבילה (או בשבילם?). הם מחליפים תנוחות שונות, לפעמים אני מקבל רגל ולפעמים לא. לפעמים אני מוצץ את הבהונות שלה, ולפעמים הרגל מזיינת לי את הפה בקצב שהוא מכתיב.

הוא גומר, היא לוקחת את הקונדום ״שלא יתבזבז אף טיפה״ והוא יוצא מהחדר. אני יורד לה שוב, היא כל כך רטובה, טעימה, לוגם מהמיצים שלה ברעב. היא סוחטת את הקונדום על הבטן שלה. יש הרבה, וזה סמיך מאוד. היא מחייכת אליי ואני עולה לבטן שלה ומלקק הכל. היא צוחקת עליי. ואני רק יכול להגיד לה: ״תודה מלכתי״.

פנטזיה או מציאות? מה אתם אומרים?