לפני 15 שנים. 4 באפריל 2009 בשעה 20:10
ריסקתי את הרגל בתאונה ועכשיו הכל שקט.
פתחו לי וריד, השפריצו לי לתוכו מורפיום,החזירו את העצם למקומה.
אחת שתיים שלוש.
נשכבתי על המיטה,איבדתי את ההכרה, הסימנים היו תקינים.
אחת שתיים שלוש.
הוא מסביר לי שקשה לו , אני מדליקה את הסיגריה, ממלמלת לי מילות יאוש.
אחת שתיים שלוש.
אנחנו יושבים בארוחת ערב,הוא שולח יד מתחת לחצאית ואני גונחת.
אחת שתיים שלוש.
אני שותה את הקפה בבוקר, המלצר מביא צלוחית עוגיות שלא הזמנתי, מחייך בהבנה.
אחת שתיים שלוש.
אני חוזרת לדירה עם קביים הרוסים ופרקי ידיים מנותצים גוררת מאחורי יאוש.
אחת שתיים שלוש.
הוא מוריד אותי בבית, מנשק אותי ברכות ושולח אותי לדרכי.
אחת שתיים שלוש.
אני פותחת חבילה חדשה של כדורי הרגעה ושותה אותם עם מיץ ענבים קר.
אחת שתיים שלוש.
אני נשכבת על המיטה וחוזרת למקורותיי
אחת
שתיים
שלוש