היום יצאתי למסע כומתה עם תהום.
קבענו ליד השוק, הגעתי לפניה וזכיתי לראותה מגיעה בכל הדרה, גבוהה ובלונדינית, עם הזרת בפה ומבט משתומם, מהלכת לה כמו ילדה אבודה...
הה, מראה משובב.
אזי ניגשנו למלאכת סריקת שווקי העיר ונבירה משפילה בערימות בגדים ב-10 שקל.
יש לציין כי העלינו שלל מרשים ברשתנו הגדולה, הנבירה שלום משתלמת!
אף הצלחנו לרכוש לוייס אהובי שלל חולצות מכופתרות לעבודתו החדשה והפלצנית ב....(תופים....)- 10 שקלים!
אכן, מרשים.
לא עצרנו שם, מונעות מכוחו של הביזאר, הפרובוקטיבי והראוי למלכות,
עצרנו בכל באזאר,אביזר ומוזר עד שלאו רגליי ואמרתי די.
תהום לא נואשה, שלפה משרוולה קלף מנצח וכיוונה פעמינו אל הוולווט בואכה דיזנגוף סנטר.
אההה הוולווט.
ליבי הפועם, ידיי הלחות, ברכיי הפקות,
קולרי קטיפה, צמידי עור ושמלות תחרה....
לא העלתי על דעתי לרכוש כלום (דל כיסי וריק..) אך אז נפלו עיני על דבר דמוי-מחוך מלא וגדוש בקרסים מופלאים וכסופים וחוטי משי שחורים, תאווה לעיניים.
המוכר, באדיבותו, אמר שרק היום כל המחוכים ב-200 שקלים בלבד
(בשלב הזה תהום כבר הידסה לה בחנות במחוך ויניל מדהים ושדיים מלאים להתפקע..)
החלטתי לעשות מעשה.
היום, חשבתי לעצמי, אני קונה את מחוכי הראשון.
תהום התגייסה למשימה,
חולצות הוסרו, שדיים נחלצו, שרוכים נמשכו עד קצה גבול יכולתם
ואני, הבטתי במראה, והזדעזעתי.
מה זה? איפה הציצי שלי? למה הוא לא זקור וגדוש?
למזלי הצטיידתי במלכה מיומנת מבעוד מועד שביארה והסבירה שהמחוך גדול.
חיפשנו מחוכים small , כבר זה נראה לי חשוד, אני? small?, ממתי אני נחשבת קטנה?
עברנו מחוך אחר מחוך. קודם היפים, אחר הפחות יפים ואחר ברירות המחדל הבלתי נסבלות,
אפילו האחרונים היו גדולים מדי.
בזעקת שבר פניתי למוכר
וכך, בלי רחמים, עמדו הוא ותהום העסיסית ודיברו על כך שאני רזה
רזה אני אומרת לכם!!! ("טוב, את לא מקל סנוקר,אבל רזה" ניחם המוכר)
ושהציצי שלי לא מספיק גדול
שלי! שלי לא מספיק גדול!
ועוד שלל עלבונות על כך שלבחורות בגודל שלי בכלל לא עושים מחוכים.
וכשעזבתי בבושת פנים את המקום עוד הפטיר המוכר אחריי: "ביי,רזה"
אני רוצה שתדעו לכם,
אני לא מבינה מה זה המקום הזה בו אני נחשבת small
ואיך, בעולם המודרני המקסים וההגיוני שלנו אני נחשבת מלאה עד "במקומות הנכונים"
או במילים אחר- לא בדיוק במודה
ובעולם הבדס"מי אני נחשבת קטנה ורזה ושטוחה, אוי לבושה,
וגם כן לא במודה!!!
זה לא פייר!
ואני לא קונה את זה!
אני אמצא את מחוכי ויהי מה!
אתם תראו מה זה.... רזה... פחחחח.
לפני 17 שנים. 21 באוקטובר 2007 בשעה 20:49
