לפני 16 שנים. 3 במרץ 2008 בשעה 5:24
מת היית.
הייתי האחרונה לדעת.
אם אכלת דג בחלום...
החזה שלי נקרע, חשבתי לתלוש את הלב, צרחתי את השם שלך,
הסתובבתי בחושך בחושך, גיששתי אחר בהמפתחות לבית הורייך, חשבתי שזו תחבולה או שקר רע,
התווכחתי, אביך נתן לי ערמה של תמונות ילדותך, צהבהבות ודהויות, (איך ייתכן שאני מסוגלת לחלום על פנייך כילד?) הוא אמר שהם לא הצליחו למצוא אותי, אימך הסתכלה עליי בשתי העיניים האלו שלה ולא יכולתי לפענח, היא אמרה שתמיד אני מוזמנת, אני ידעתי שלא אחזור.
זה היה באשמתי. הכל היה באשמתי. הייתי בארץ אחרת, הייתי בהריון. ואתה לקחת את חייך.
איש לא אמר לי אפילו איך.
רציתי לדקור את ליבי בסכין.
אם מתת בחלום, אבלי אמיתי ככל שיכול להיות.