מנקה את הפה

הבקרים קרים.
אבל אני עוד לא מסוגלת לוותר על הסנדלים...

הגעתי למסקנה שבטלה היא שורש הדיכאון.
יש לי תחושה שחייב להיות איזה פתגם בנושא... מישהו מכיר?
(יש אחד שמצאתי בגוגל מאתר של פתגמים במרוקאית: ישיבה בטלה מרבה דאגות)
אז אתמול לא השארתי לי רגע לבטלה והפלא ופלא, הרגשתי מצויין....

שיהיה יום עסוק.....

ועוד פתגם מרוקני לקינוח:
"מחר אולי יהיה שמש, אולי יהיה גשם ואל תסמכו עליי בכביסה שלכם!"