במרכז העולם במקום הכי מבוקש (הפעם לא מדובר רק בפיסת האדמה הנערצת שלמרגלותיה), בחדר המעוצב על ידי גדול המעצבים בדורינו.
ליד מיטתה של המלכה, תלויים כלי משחית נדירים, מעוררים ומכאיבים להפליא.
בדרך לספוג אוויר צח, ארוחת ערב מלכותית על גג במקום עטוף חומות של תיקווה, אנרגיות של מלכים ומלכות ומסע בחושים, נדרשת מקלחת טובה לעבור מחול לקודש.
ניגשתי להכין את התשתית לקבל את גופה הנערץ של מלכתי.
סגרתי את הפקק , הנחתי שולחן צד קטן עם בקבוק יין לבן משובח לשביעות רצונה, סדרתי את הגביע המלכותי במקום, ואפשרתיי לאמבטיה להתמלא לאיטה
שפכתי פנימה מלחים מפנקים וסבון קרמי, בוהה בבועות מתערבלות, קצף נערם, ריחות אוקינוס ממלאים את החלל על ראש ההר הגבוה.
מתזמן את הרגע המושלם, שכמות המים, טמפרטורת המים, מידת המליחות ועירוב השמנים הגיע לנקודה הרצויה לקבל את גופה הנחשק.
המים עטפו ושטפו את גופה, ליטפו את שיערה והורידו את משקלו של היום שעברה יחד עם הסבון שנשטף הלאה, סוף סוף..... קצת שקט!
המים עולים ומכסים את גופה לאיטם.
שקט.
בדיוק מה שהיא צריכה.
היא נשכבה באמבטיה, רגליה מעט מקופלות, עם מעט סבון היא החלה מלטפת את גופה, מתענגת על הניקיון והעור הרך והרגיש...
שולחת ליטוף עדין לפטמות, המים כבר כמעט והגיעו אליהן, שולחים בהן מעין נשיקות קטנות, והיא נענתה להן, נזכרה במגע שהיה לה נעים, שילבה ליטופים, וחוזרת חלילה אל שאר הגוף.
מסמנת לי להכנס ולתפוס את מקום הכבוד שלמרגלותיה.
לאיטה היא שלחה את כף רגלה המושלמת שאני כל כך אוהב מול פני על השולחן המאולתר לכוס היין, מקניטה ומשחקת, מתקרבת, מתרחקת, נותנת לי את הסימן שמאפשר לי לסגוד לה סוף סוף, הלשון ניגשת ביראת כבוד מלחששת, מערסלת בין בהונותיה, ליקוקים עגולים, נשיקות, חודרת בין הבהונות מתחתיהן ובכל המקומות הרגישים.
