כשאני רואה את מה שאני רואה בעיניים שלך הוד מעלתך המלכה היפה, כשאת מעוללת בי דברים שאחרים לא חלמו עליהם, אני יודע הוד מעלתך שאת מרגישה כמוני.
זאת כנראה הדרך היחידה שלנו להרגיש. אני מרגישה רק כשאני רואה בעיניים שלך הוד מעלתך את מה שאת מרגישה שאת מתעללת בי ...
אני אוחז בידך הוד מעלתך האלילה היפה לרגע קט, ואז מצמיד אותה אל שפתיי, מחדיר את אצבעותייך אל פי בזו אחר זו ושותק.
אנחנו לעולם לא נרוץ אל האופק יד ביד, לא יהיו לנו ילדים משותפים ושגרה שתכפה עלינו סיבולת ואיפוק אלילה יפה.
אנחנו נתעורר בבוקר ונתפזר, איש אישה לדרכו ולדרכה. ואחר-כך נדבר ונחליט אם נפגש גם בערב💙💙💙.
אני מתנצל על מי שאני ותמיד קצת מחמיץ פנים כי היית רוצה יותר, ואז מחדיר את אצבעותייך הוד מעלתך אל פי, בזו אחר זו, וממלמל בפה מלא שכל עוד את קיימת הוד מעלתך היפה, אני מרגיש שייך.
אני כבר לא זוכר אם את הוד מעלתך, פערת את פי לקראתך או שפשוט החלטת להחדיר את כף רגלייך שאסגוד לאצבעותייך המושלמות... ופישקת את שפתי רחב מספיק כדי שהיריקה שלך תקלע בענבל שלי.
אבל אני זוכר כמו שזה היה עכשיו הוד מעלתך, את הרטט העדין שהתחיל בידי, חלף על עמוד השדרה שלי, התפיח את חלצי ופרץ בתמהיל של בערה וערפול חושים מתוך מבט אסיר התודה שלי להיות העבד המשוייך שלך המלכה.
ושלרגע סורר אחד אולי גם את הוד מעלתך תרגישי שייכת גם....
