המלכה נכנסת לחדר שאני ישן בו על הריצפה למרגלותיה, כנראה היית חייבת להכנס לשירותיים .
6:00 שעת התעוררות , את בוודאי מבינה כבוד המלכה שזאת לא השעה המועדפת עלי להתעורר
ביום בוקר בטח לא ביום שישי בבוקר אך מלכתי פקדה עלי שאני ראוי להתחיל בעבודות
הבית.
יצאתי מהמיטה ,הכנתי לעצמי נס קפה בכדי להתעורר ולהתחמם קצת מצינת הבוקר של באר שבע והתחלתי במטלות. תחילה ניקיתי את השירותים, קירצפתי את האסלה, שפכתי אקנומיקה והברקתי את הכיור.
בהמשך עברתי למטבח, הכיור הוברק, השיש נוקה והתנור ( שהיה מלכולכך זמן רב
מהתקופה שבה מלכתי עדיין בחנה מעומדים לשרת אותה) קיבל את הטיפול שלו ונוקה גם.
הספקתי עוד לנקות אבק עד השעה 8:00.
בהתאם להוראות שקיבלתי מיד התפנתי לקניות. מלכתי פקדה עלי לקנות את
הירקות אצל הירקן ואת שאר המוצרים בסופר. וכך היה כמובן.
בחיים הקודמים שלי הבוקר היה נראה אחרת. הייתי מתעורר בסביבות 8:00 ומיד
חושב על בילוי בוקר בבית קפה.
נקיון הבית וביצוע מטלות ביום שישי בבוקר,היום החופשי היחדי, נראה לי
תמיד כדבר הנורא ביותר. כיום אני לא חושב על כלום מלבד על לרצות ולשרת את
המלכה. אני לא מתכוון לאכזב אותה.
חזרתי הביתה ומלכתי כבר ישבה בגינה או במרפסת עם העיתון ביד.
"קפה" היא פקדה בטון תקיף אך מלטף ורגיש כאחד. איך אני אוהב את סגנון
הדיבור שלה כשהיא פוקדת עלי ....מצד אחד סגנון דיבור רך, מלטף עם חצי
חיוך. ומצד שני, תקיפות וקשיחות.
יש למלכה אלינור תדרים מיוחדים שמשפיעים עלי מאוד....
הגשתי לה קפה בגינה וניגשתי למשימה הכתובה הבאה "ארוחת בוקר מלכותית".
מאפינס עגבניות ובזליקום, פלטת גבינות איכותית, זיתים, סלט מפנק, יוגורט,
לחם טרי ולקניוח מיני מאפי תפוחי עץ ( ולמי שתוהה, הכנתי את הכל
בעצמי...)
כמובן שאת ארוחת הבוקר הגשתי למלכתי אהובתי בכלי הגשה מהודרים כפי שמעמדה מחייב.
בימי שישי בבוקר אנחנו אוהבים להתחרות אחד בשניה בחידון טריוויה של עיתון
הארץ ( חידון מאתגר ביותר למרות הדעות שהעיתן מקדם),מלכתי אמרה שאם אנצח אותה אוכל לבקש פרס.
כמובן שהפסדתי לה. הפער בינינו הוא לא רק פער מעמדי של שליט ונשלט אלא גם
פער אינטלקטואלי.:)
מלכתי אהובתי התענגה לה על ארוחת הבוקר ( ומידי פעם הסיכמה לתת לי לטעום
קצת...) ומיד פרשה לה לסלון להמשך קריאה ומנוחת בוקר.
אני מצידי ניקיתי את המטבח בשנית, הכנתי ארוחת צהריים למלכה והכנתי את
הבית לשטיפה.
בהמשך שטפתי את הבית, וכנתי את מלכתי לשנת צהריים מפנקת תוך כדי שאני מעסה את כפות רגליה העדינות והיפות .
מלכתי אהובתי שהיתה מרוצה מתפקודי ( אם כי קיבלתי הערות על עמידה בזמנים,
אך למזלי לא נענשתי על כך) הסכימה לאפשר לי לשון שנת צהריים לרגליה .
בהמשך היום ומלכתי החליטה לצ'פר אותי בשנית על היותי
עבד טוב ולאפשר לי להעריץ ולסגוד לכפות רגליה המדהימות . המחווה ריגשה אותי עד
מאוד.
לא יכולתי לבקש פרס טוב יותר.
אם כן זה היה תמצית ארועי הבוקר של יום שישי (הפנטזיה שלי). חיי החדשים כעבד של
מלכתי מוקדשים אך ורק לרצות , לשרת ולהקל על מלכתי אהובתי.
כשטוב לה לרוב טוב לי. את כבר מדמיינת המלכה אלינור (שהכל נכתב עליך) מה קורה כשרע לה....
צחי