סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרבה ועוד קצת...

הווה עבר עתיד
לפני 20 שנים. 19 באפריל 2004 בשעה 18:54

ענת נסחבה אחרי תוך שהיא מסתכלת בעיניה של הבחורה ושולחת בה חיוך מתריס, "מה את מסתכלת?" שאלה אותה הקרציה אך אני מוביל את ענת ומושך את ידה קלות לאחר שהרגשתי שהיא מנסה ללכת קדימה ולהתפרץ על הקרציה שהפריעה. ירדנו במדרגות לקפיטריה וישבנו בסלון שם, "מה קרה אין שיעור אינדיאני?" איציק מוכר הקיוסק צעק לי, כן כבר זכיתי לכינוי הזה לא פעם אחת , כנראה בגלל המראה שלי, במועדון אפילו חברי האהובים מכנים אותי כאיניאני מסוקס, חיוך עלה על שפתי כאשר ראיתי את התלהבותה של ענת גואה בה לנוכך הכינוי, "אינידיאני שלי" אמרה לי ענת כשהיא מחבקת וכמעט עוקרת אוויר מריאותי, הנחתי יד בשיערותיה ומשכתי קלות קירבתי את פי לאוזנה ולחשתי לה "את שלי אל תשכחי את זה יקח זמן רב עד שאני אהיה שלך, אך כשזה יקרה את יודעת אני שלך ללא כל מעצורים ועכבות", ענת הרפתה הסתכלה אלי בעינים הירוקות שלה וראיתי את פיה נעה אך שוב לא יצאו לה המילים.
"השארי כאן ואל תזוזי אני מיד חוזר", הלכתי לרגע לחפש חדר שמתאים להיכרות הראשונה שלי ושל ענת, מוחי קדח כל הדרך וחזיונות משונים עלו בו, חזיונות שקשורים לתקופת ימי הביניים עם שילוב שלי ליולות חמישי ביפו של העת החדשה, עברתי ליד הכיתות של המחלקה לעיצוב תעשייתי וראיתי שהן תפוסות, המשכתי לכיוון הסטודיו של מחלקת אומנות ואז נזכרתי בחדר הקטן שנמצא בסוף,
פתחתי את הדלת וחיוך עלה בראשי, החדר מלא כיסאות ושולחנות מפוזרים והתקרה ממש גבוהה, אני חייב למצוא משהו לסתום לה את הפה, מממממממממ הפה גיכחתי לעצמי אני כבר יודע שהפה שלה יהיה עסוק, יצאתי החוצה והחזרתי לכיוון הקפיטריה הגעתי לסלון אך ענת איננה שם, אני רואה אותה יושבת ומדברת עם איציק, נגשתי אליה והנחתי יד על כתפה, חייכתי אל איציק "נו אז איך הולך היום איציק? אתה מארגן לי טוסט ? אני אבוא עוד מעט אז תכין לי טוסט עם ביצה עגבנייה" , איציק כבר המשיך, " זיתים שחורים גבינה צהובה ואורגנו", ענת קפצה מכאב מאחר ולחצתי על כתפה כל הזמן הזה "יש הבנה איציק טוב אני אגיע עוד מעט, בואי ענת" , ענת קמה אך ידי עדיין על כתפה לוחצת והיא עוטפת אותי עם ידה וצועדת איתי לכיוון החדר, ענת הגיעה לדלת "תכנסי" פקדתי וחבטתי בישבנה עם כף ידי, הצלילי המתוק הזה עם שילוב הידיעה שהישבן הקטן שלה הופך לאדמדם מתחת למכנסיים הכחולים שלה עשו לי רק טוב, נכנסתי אחריה הסתובבתי וסגרתי את הדלת אך ענת חסרת המשמעת זינקה עלי מאחור והצמידה אותי אל הדלת, היא תפשה את ידי ועיקמה אותה לאחור "אתה עכשיו שלי לחשה, ברור לך !" , המחשבה שאני אהיה נתון לשליטתה הכניסה בי רוח של שכרון חושים, "שלך ?!, זה רק נדמה לך" הסתובבתי וניתקתי לה את האחיזהתפשתי את ידיה ומאזניים התהפכו כעט ענת היתה עם גבה אלי והבטנה וחזהה הוצמדו ונמעכו על הדלת, "שלך?!" חזרתי ואני כולי מלא חימה, "אני אראה לך מה זה שלך" ידי השניה נשלחה אל צווארה ומשכה את ראשה לאחור, שיני ננעצו חזק ושמעתי לפתע גניחה היוצאת מגרונה,ידי שהצמידה אותה נשלחה לכיוון בטנה החטובה מלטפת ויורדת לתוך קו האגן המפוסל ואוחזת את עצם האגן שלה ומצמידה אותו אל גופי, חלל נוצר בין גופה למכנס וידי המשיכה לשם ועמוק לתוך התחתונים שלה ממשיכות מטה מטה נוגעות העור החלק שנמתח על גופה ידי המשיכה במסע אחר מקדשה, מקדשי, ונכנסה אליו פנימה הרטיבות שגרמתי לה רק הגבירה את זקפתי, ואני המשכתי ללטף את צווארה ביד אחת וידי השניה המשיכה במסע ההחימום של ענת, הומצאתי מהר את ידי הרטובה ממיציה הקדושים ונשלחה לתוך פי, "את ממש טעימה" לחשתי לה והכנסתי את ידי לפיה שתטעם את טעמה המשכר, ענת בלעה את ידי ומצצה אותה כאילו אין מחר, הלשון שהתגלגלה על אצבעותי העצימו את זיקפתי, כבר לא יכולתי תפשתי את שיערה והורדתי אותה בכח על בירכיה, ענת שיתפה פעולה בהנאה ומיד טמנה את ראשה בין רגלי מרגישה את זיקפתי דרך מכנסי הג'ינס, ידיה פתחו את הכפתורים מהר, "תרגעי את מיד תקבלי, אני לא בורח לשום מקום" אמרתי לה, ענת הורידה את מכנסי ואת המצתונים השחורים הצמודים, איברי ניתר מהבוקסרים כמו תורן וענת מיד פערה את פיה והכניסה אותו לתוך פיה, הלשון שלה התגלגלה והחלה לעבוד על קצה איברי, בחנתי אותה מלמעלה וראיתי שענת משקיעה את כל מאמציה בכדי לגרום לי הנאה, ראשה עובד קדימה ואחרוה בעזרת ידי שנותנת לה את הקצב ולשניה בדקתי אם הקצב ימשיך גם אם אני ארפה, ענת הפסיקה מיד והביטה בי, """"טראח""""" ידי סטרה ללחיה, "מה את עושה, מי אמר לך להסיק" אמרתי לה בשקט מקפיא, עיני חדרו את נשמתה והיא היתה שקופה כמו צילום רנטגן, "תפתחי את הפה ותמשיכי מיד, את תענשי על כך", ידי משכה בשערה והכניסה את ראשה חזרה לעבודה, ענת התאמצה בכל ליבה לתקן את המעוות והמשיכה את עבודתה שמשום מה השתפרה לרמות שלא הרגשתי, אברי החל להתקשח חזק בדיוק כפי שהוא מתקשח שניות לפני שאני פולט את הזרם, עצרתי את תנועת ראשה "שבי על התחת" פקדתי עליה וענת מיד ישבה על התחת וגבה וראשה מוצמדים לדלת פיה נשאר פתוח, כנראה שהיא כבר קוראת את מחשבותי חשבתי לעצמי, הכנסתי את איברי לפיה והמשכתי לזיין אותה לפתע זרם עצום של זרע נפלט לתוך פיה עמוק לתוך גרונה, ענת החלה להשתנק ולהחנק אך אני לא הרפתי עד שסיימתי לפלוט את כולי לתוכה הוצאתי את אברי נותן לה להסדיר את נשימתה ולפתע ראיתי אותה פולטת לתוך ידה את הזרע שלי "תבלעי את הכל ועכשיו ושלא תעיזי לשפוך אף טיפה" ענת הסתכלה ועיניה מחננות אלי אך מבטי יוקד ואומר לה שאין כאן פשרות וידה עשתה את כיוונה לפיה ולשונה יצאה וליקקה את השאריות שפלטה החוצה, עמדתי מעליה לכמה שניות ואז נצמדתי אליה מחבק אותה וראשה נוגע שוב לשונה יוצאת שוב ומנקה את איברי לחלוטין, חיזקתי את חיבוקי והיא כרכה את ידיה מסביב לרגליה, "אני חולמת" אמרה לי "את לא תתעוררי למציאות את שלי מהיום ועד שאחליט אחרת" נשארנו כך למשך דקה "קומי מתוקה תסתדרי" אמרתי לה ענת קמה הסתדרה וכך גם אני ושנינו הבטנו אחד בשני חייכנו ועשינו צעד אחד לקראת השניה התנשקנו נשיקה ארוכה, לשוני חדרה אל פיה שלפני שניה טעם אותי, את כולי, "אתה לא נגעל" שאלה ענת, "ממך או ממני ?" חייכתי כששאלתי "אין לי ממה את בלעת אותי והשקעת בי ואני אתן לך את אותה האנרגיה שאת השקעת בי, את לא היחידה שהסתכלה גם אני הסתכלתי עליך מזה חודש" אמרתי "אז למה לא באת אלי, למה לא פנית אלי וניגשת, ענת אמרה תוך כדי כך שהיא לוחצת בכוח על ידי וציפורניה חודרות אל תוך עורי, " סוויצ'ית שלי, לכל אחד ולכל דבר יש את הזמן שלו, הספונטניות שזה קרה רק הראתה כמה הציפיה הזאת שווה כל כך, טוב ועכשיו בואי אנחנו כבר נעלמנו לארבעים דקות מהשיעור, אני אפגוש אותך כאן בסוף היום" אמרתי לה תוך כדי שאחנו עוזבים את הכיתה " כאן מה זאת אומרת כאן? " שאלה ענת כשהיא מחבקת אותי והולכת איתי בצעדים מתואמים כאילו אנחנו הולכים מחובקים מלידה, "כאן זאת אומרת כאן, בשעה שלוש וחצי בדיוק אני אחכה לך ושלא תאחרי לי" , חייכתי לעצמי והמשכנו בחזרה לכיוון הקפיטריה....

lori{ע_מ} - אהבתי.
את כל החלקים.
יופי של פנטזיה!!!
לפני 20 שנים
המלכה קארינה​(שולטת) - זיג - אתה לא מפסיק להדהים אותי !!!!
ובגלל זה אני אוהבת אותך !!!!
אתה כותב נפלאאאא
מרגשששששששש
ומגרהההההההההההההההההההה
לפני 20 שנים
ve-ra{Q} - אין לי ממש מושג מדוע אני רואה את זה רק היום.
אבל, לא אכזבת, זיג.
נפלא.
לפני 20 שנים
ניקול בעקבגבוה​(שולטת) - מדהים!}{
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י