הרבה ועוד קצת...

"הטוסט שלך כבר קר, לחמם לך אותו אינדיאני?", אני וענת התסלנו אחד על השני והתחלנו לצחוק, שכחנו את כל העולם שהיינו יחד, מרוכזים אחד בשניה בלי להתייחס למה שקורה סביב, "אני רעב, מה איתך ענתי?" ענת הופתעה לצורה שבא ביטאתי את שמה, "אני כבר שבעתי" קרצה לי התקרבה אלי ולחשה לי באוזן "אני חושבת שיהיה לנו מעניין יחד" קרבתי אותה יותר ונשכחתי את אוזנה, ענת קפצה אחורה הסתכלה אלי עם עינים יוקדות יורות ברקים לתוך עיני, חייכתי, ענת נישקה את שפתי הסתובבה והלכה. "אני רואה שאתם מסתדרים לא רע" אמר איציק כשהוא מגיש לי את הטוסט "כן לא רע בכלל, תביא לי גם אשכוליות" איציק הוציא מהמקרר בקבוק אשכוליות ונתן לי אותו "אז מה אתה חושב עליה?" שאלתי אותו, "היא נראית לי אחלה בחורה, גם נראית טוב, גם חברותית והיא לא נראית לי טיפשה או משהו כזה, אבל יש בה משהו מיוחד שאני לא מצליח להסביר את זה" אמר לי איציק "כמה זה יוצא ?" שאלתי "שש עשרה שקל" נתתי לו שטר של עשרים לקחתי את העודף והתרחקתי תוך כדי שאני ממלמל לעצמי "משהו מיוחד, אכן משהו מיוחד מאוד", חיכיתי למעלית וכשהיא הגיעה נכנסתי לחצתי על קומה שלוש ועליתי כשהדלת נפתחה ראיתי את המרצה בחוץ מעשנת עם הבנות מהכיתה, " לאן נעלמת ?" שאלה אותי "הייתי רעב מת אז הייתי חייב לצאת ואז הלכתי למזכירות לסגור כמה עיניינים" אמרתי לה "את מוכנה לשמור לי על הטוסט?" שאלתי את קרן "בשבילך כל דבר" אמרה לי קרן הסתכלתי עליה ולשניה העלתי בי מחשבות אך מיד השלפוחית החזירה אותי למציאות, נכנסתי לשירותים ומיד ראיתי את הסימנים שנשארו לי מענת באגן שלי, מרב ההתלהבות שלי לא הרגשתי בציפורניים שלה, הסימנים שהשאירה לי ישארו לפחות שבוע, נערתי ויצאתי החוצה וכשאני הולך לכיור לשטוף ידיים אני קולת ישבן מאוד מוכר, ידי מיד התעופפה אליו, ענת קפצה מיד עם יד לכיוון הפנים אך ראתה שזה אני "משוגע וחסר גבולות אתה ממש צריך סדרת חינוך" אמרה לי תוך כדי שהיא תופשת את ידי ונועצת בי ציפורניים, "למה את לא בשיעור?" שאלתי אותה תוך כדי שאני משחרר את אחיזתה "אני סתם הייתי צריכה להשתין אז יצאתי" ענתה לי "נו והשתנת?, את יודעת את צריכה לקבל ממני אישור לכך " ענת צחקה "אני מבינה שאתה רוצה לשיר לי שוב כמו במעלית" צחקה ענת ותקעה בי לפתע מבט רצחני, אני חייכתי אליה וחשבתי איזה כיף שיש לי דבר כזה פראי הרי אין דבר נפלא יותר מאישה שיש בה רוח פראית חסרת ריסון וגבולות שצריכה לעבור תחת ידי לקבל חינוך טוב מבית היוצר שלי,נישקתי אותה חזק נשכתי את שפתיה ושחררתי, "אל תעיזי לשכוח בשעה שלוש וחצי", " אני ממש לא שוכחת, ואני חושבת שכדי שתתכונן"
אמרה לי ענת "מה?!" הופתעתי "כן מה ששמעת כדי לך להתכונן אני מרגישה שאני יכולה לאלף את הדרקון שיש בך" התריסה בי שוב "את טועה ובגדול, אמרתי לך ענת בכדי שאני אתן למישהי לשלוט בי היא צריכה להיות כל כך חזקה לפחות כמוני או שיהיו לי רגשות כל כך חזקים אליה שאני אוכל לוותר על הדומיננטיות שלי למענה, התאהבתי ולא פעם אחת בחיי אך לא הייתי מעולם בצד השני, תמיד הייתי זה ששולט" עניתי לה "נראה אתה אתגר בשבילי ואני מאמינה בעצמי לא פחות ממך,גם אני לא מוכנה שישלטו בי אלא אם כן יש לי רגשות לאותו אדם אך במהותי אני אוהבת להיות דומיננטית ומחפשת בגבר שלי גם כוח ורכות יחד" הופתעתי מאוד מתשובתה, היא דיברה על רגש נתינה דברים שאני אישית מאמין בהם אך מעולם לא ויתרתי אני פשוט לא מצליח להיות תחת שליטה ואז נזכרתי באותה הפעם שהייתי מאוהב בנטלי שהיתה אגוז לא קל לפיצוח, נזכרתי בפעם שאמרתי לה אני נותן לך את המושכות הלילה ונראה למה את מסוגלת, חוויתי את הכאב אהבתי לשהיות תחת ידיה הרכות השורפות הצורבות השורטות אך אני זוכר שלא החזקתי מעמד כל כך הרבה ומיד התהפכתי לה וטרפתי אותה, נזכרתי גם בכאב העצום שנותר בי כשנפרדנו. "אז אתה מבין אותי" סטרה לי קלות והעירה אותי מהחלימה בהקיץ "תתכונן" אמרה לי ויצאה מהשירותים משאירה אותי לבד עומד מול הכיור מול המראה מסתכל על עצמי וחושב האם אני יכול להיות גם בצד השני? האם אני יכול לחוות שוב את אותם עשרים דקות שבהן הייתי תחת ידיה של האחת שאהבתי כתבה את שמה על גבי עם שעווה רותחת בעוד שאני שוכב על הבטן ומוכן לספוג את אהבתה אל תוך עורי, האם אני יכול לפתח שוב רגשות למישהי אחרת כי עד שהצלחתי לפתח רגשות אל נטלי לקח זמן קצר האומנם אך זה קרה אחרי שלוש שנים שבהן חייתי בניתוק רגשי מכל הבנות שהיו תחת ידי, האם אני אוכל לפתח רגשות לענת? האם אני אוכל להתאהב שוב? עצם המחשבה להיות שוב תחת הכישוף הזה לא בדיוק עודדה אותי, אני אוהב להיות בשליטה ובאיזון בחיי ואני מכיר את עצמי מכיר איך אני נותן כשאני אוהב, אוהב לחוש את התחושה הזאת של הריחוף של המחשבה על אותו אדם, תזרום תזרום אמרתי לעצמי שוב ושוב תזרום ותחייה את הרגע כל עוד אתה נהנה "הלו אינדיאני אנחנו נכנסים לשיעור אתה בה ?" אמרה לי קרן שנכנסה לבדוק אם אני חי "הטוסט שלך קפוא" את יכולה לזרוק אותו" אמרתי לה כשאנחנו יוצאים החוצה "תביאי לי את האשכוליות" שתיתי וחזרתי לי למציאות של הלימודים, שלוש וחצי שלוש וחצי השעה הזאת הדהדה לי בראש כמו תופים אני יודע שאני לא אוכל להיות בצד השני כי אין לי רגשות אליה רק שלא תפגע לי חשבתי לעצמי, מה התעוררתי שוב מה רק שלא תפגע לי? מה קורה לי אני מבולבל לחלוטין ממתי אכפת לי בכלל אם מישהי נפגעה ממני ... שלוש וחצי....