אני והקישקושים שלי

ארוס ואפרודיטה נפגשים.

אפרודיטה: שלום, אני אפרודיטה אלת האהבה והיופי.
ארוס: אני ארוס! אל המלחמה!
אפרודיטה:הו, כמה לוחמני מצידך.
ארוס: אז מה, את באה לכאן הרבה?
אפרודיטה: כל יום 😄 (חיוך חצי מבויש )
ארוס: יפה יפה,שנכיר? אני מה שאני ואין עוד אני בעולם.
אפרודיטה: וטוב שכך אחרת היית מאבד מהיחודיות שלך... אני למשל....
ארוס: אלה היו 60 שניות על חייה של אפרודיטה ( בטון ציני ).
אפרודיטה: אתה בלתי נסבל בעליל, אמרה בחיוך.
ארוס: את מרימה להנחתה...
ארוס: זיינתי אותך פעם לא?
אפרודיטה: יכול מאוד להיות, זיינת את כולן פחות או יותר.
ארוס: אני לא זוכר שאותך עשיתי, אז מה את אומרת?
אפרודיטה: לגבי מה?
ארוס: נצא לאיזה דרינק ונראה לאן זה מתגלגל?
אפרודיטה: רעיון מצוין.
ארוס: קבענו.

ארוס במסר לאפרודיטה: אם את מגיעה לפני תפסי מקום על הבר מימין לעמוד.

אפרודיטה מגיעה לפני מזהה את המקום אשר דיבר עליו, תפסה שני מקומות וחיכתה לבואו.
כעבור מספר דקות ארוס נכנס אל המקום, זקוף, גאה, בטוח בעצמו.
פוסע לכיוונה מברך לשלום ומתיישב.
מזמינים המשקאות, מדליקים סיגריה ופוצחים בשיחה קולחת.

ארוס: יש לך לחיים שחייבים לתפוס, כמו הדודות.
אפרודיטה: אני שונאת שעושים לי כך! עוד בטרם סיימה המשפט הושיט יד לכיוון פניה הלבנות של אפרודיטה וצבט בלחיה.
" לא נורא כ"כ " חשבה לעצמה ובעודה חושבת על זה הצביטה החלה מתחזקת מרגע לרגע.
אפרודיטה: זה מציק וכואב לי.
ארוס: זה כל הרעיון לא?
אפרודיטה: לא!
ארוס: ( חיוך זומם על פניו ) מה את מעדיפה צביטה בלחי או בפטמה.
אפרודיטה: ( מסמיקה ) מה כאן????
ארוס: לא אמרתי כאן... יש לך 4 שניות להחליט.
.
.
.
.
ארוס: החלטת?
אפרודיטה: צביטה בלחי.
הושיט ידו אל לחיה וצבט בחוזקה, תוך כדי הצביטה קרב את פניה אל פניו ונישק אותה בלהט כיאה לאל מלחמה.

כך זרמה לה השיחה, הצביטות, הנשיקות הלוהטות, ליטופים גנובים.
הם משלמים החשבון ויוצאים.

טיול רגלי קטן, נישנוש לילי מלווה בשליחת ידיים לגופה של אפרודיטה.
הוא לקח אותה לביתו, כל הדרך לא הורידו ידיים אחד מהשניה.
בבית הוא הפשיט אותה, חפן אותה, ליטף, מעך, נגע, נישק, הטריף את חושיה, גופה חם ומבקש להרגיש את חום גופו.
ארוס במיומנות רבה החל לפלס דרכו עם אצבעותיו אל מבושיה, משחק בה עוד ועוד.
אפרודיטה לא התאפקה עוד וביקשה להרגיש אותו.
ארוס חדר אליה.
אפרודיטה מתפתלת, גומרת שוב ושוב.
נאנקת, גונחת.
ארוס יוצא מתוכה, תוך כדי שהיא מתלבשת מנהלים שיחה קצרה.
נשיקה לטיפה והוא לקח אותה לביתה.

אפרודיטה חייכה לעצמה, היה לילה מעולה, חשבה.
ביום למחרת, ראתה את ארוס, בירכה לשלום בחיוך, ברך אותה חזרה וחלף על פניה.

אל מלחמה, שרמנטי, לוחמני, כריזמטי, שובה לב כמעט... חשבה לעצמה...
ונזכרה שגם אם לא עשה אותה לפני כן, עכשיו הV שם.

יום מקסים לכולם 😄