כותבת ומוחקת...
כותבת..... ושוב מוחקת.
זהו החלטתי אני כותבת לך!
יושבת כאן וחושבת עליך
כותבת מילים חסרות משמעות
שאינן יכולות לתאר עד כמה אני אוהבת אותך מלכתי
שזו לא בסה"כ רק אהבה, נתינה, הערצה, סגידה , לשרת, לרצות .....
דבר אחד אני לא מבינה
למה זה מלווה בדמעות
אושר, עצב או שמחה
קשה לתאר מה שעובר לי בלב, כי זה הרבה מעבר לכך.
אם זה לגרום לך, אך ורק לך מלכתי
להיות המאושרת בנשים, לדעת שאני זו שגורמת לך לחייך.
ואת האושר הזה.
הוא תמיד יהיה שלך, כל עוד זה תלוי בי.
אבל אני עדיין יושבת
ומילים ריקות כתובת.
ואת שם, במרחקים.
כנראה שנגזר עליי לאוהב אותך מרחוק
לפחות אני אוהבת, זה ממלא אותי שמחה
אך הדמעות עדיין פה
למה? כי את רחוקה ממני.
אך קרובה לליבי.
תודה לאלוקים שאפשר לי לאוהב..... ולפתוח את ליבי אליך מלכתי
תודה לך אישה מלכה גבירה קסומה
תודה על שבחרת בי מכולם/ן להיות רכושך.
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה...
לפני 16 שנים. 18 בינואר 2008 בשעה 4:05