נוצרתי בשבילך

החדר חשוך, אני במיטה ימים ולילות שלמים.
אין חשק לאכול, לא לראות אף אחד
המחשבות לא עוזבות אותי רצות לי בראש
על דברים שאולי הייתי רוצה שיקרו והיו
אבל מה
מישהו שמה למעלה מסדר דברים אחרת.
ככל שהזמן יותר עובר.
אהבה שלי גוברת.
אהבה האין סופית הפרפרים בבטן
והמחשבה עליה.
גורמת לחור עצום בלב מין כאב סוג של חנק.
הנתינה האין סופית שגוברת

האם אי פעם אני אזכה.
למה שאני רוצה באמת.
אני כבר לא יודעת מה אני רוצה, אני מבולבלת.
אבל אני יודעת שאת הדבר הכי יקר לי בחיים.
אני מרגישה שנסגרת, או אולי כועסת. אני כבר לא יודעת מה לחשוב
אם טוב לך או רע לה.



שהעצב משתלט ואין לאן לברוח
שאין אדם ברחוב והלב רוצה לצרוח
שהכל שקט מסביב ואין לי תשובות
אבדו לי הכוחות
התנפצו לי התקוות