אמרתי לה :עד אז אני כבר לא יסמוך על אנשים"
אל תעשי את זה לעצמך היא ענתה.אל תמנעי מעצמך להתחיל משהו שעוד לא התחיל.
תתרחקי בנתיים מהכלוב הוסיפה ואז הלכה...
לא נירא לי שאני ידבר איתה שוב...
לא נירא לי שהוא ירשה לה.
האם לאדון יש באמת סמכות כזאת?לקבוע לשפחה שלו קשרים עם אנשים אחרים?
רק אני רואה כאן מתכון לאישה מוכה בעיקר נפשית.
זה מתחיל באהבה גם בקשר ונילי
ממשיך בהקרבה מתוך רצון לא לאבד תאהבה
ממשיך בהקרבה ובהתמסרות גדלה יותר
ממשיך בהקרבות וויתורים חד סיטריים
<ואני לא מדברת עליה אלא בכללי>
נגמר בהתמסרות טוטאלית ובעזיבה.
אסור להקריב הכול אבל אי אפשר לא להקריב כלל.
כול קשר בדסמ בפרט מחייב ויתורים והקרבות אך מדוע הם לעיתים חד סיטריים?
קשר בדסמ מבלבל יותר.
בקשר רגיל זה ברור שויון די מלא כול אחד מוותר פעם הוא פעם היא
אך בקשר בדסמי בקשר בדסמי את לא יכולה לדעת.
לא יכולה לדעת עד כמה להקריב.זה ברור לך שהקרבה עושה לו את זה וגם לך במידה מסוימת.
אך את שוכחת שהקרבה טוטאלית גורמת לו ללכת,בדיוק כמו בקשר ונילי.
אז את חיבת להקריב אבל אסור לך להקריב.
לפני 16 שנים. 27 באפריל 2008 בשעה 7:14