האמת שבפנים...

הלילה התעוררתי ב 4, לא יודעת למה אבל בשבוע האחרון זה קורה לי .
אולי מחשבות אולי עומס של עבודות לא משנה מה הסיבה נחמד לי, אוהבת לקום מוקדם לראות איזה סרט
(הלילה זה היה התייר עם אנגלינה גו'לי ) ואחרי זה כמובן שאני שוב נופלת חזרה למיטה .
לפני 3 ימים נפלתי כשיצאתי מפתח חנות, נפלתי במצב של קריעה חחח זה היה מצחיק כאילו אני מיומנת אפילו בנפילות ספונטניות, החלקתי על 2 מדרגות ישר על הברכיים והידיים בלמו את הנפילה.
אבל ברך ימין קיבלה מכה כואבת וירד לי מלא דם, טוב נו לא מלא מלא אבל ירד דם ((:
מה לעשות זונת צומי הייתי ואשאר .
בכל אופן הלילה כשהתעוררתי טיילתי לי בבית עם עין אחת פתוחה ונכנסתי עם הברך הפצועה בפינה של המיטה, רציתי לצרוח מכאבים
רציתי לבכות לאלוהים אבל משהו אחר קרה.. נשמתי את הכאב אליי, נשימה ארוכה מקלחת חמה והכל הסתדר .
ככה זה בימים שאין מי שיסשן וינגב את הדמעות חייבת לעשות הכל לבדי .
רגילה לבד, וטוב לי כי אני הכי מסתדרת עם עצמי וכשאני מתלונת מולי אני מקשיבה לעצמי ובונה את עצמי .
טוב חזרה לעבוד.

עם חיוך גדול והשלמה אני גאה לספר שאני ממשיכה בחיים שלי עם עצמי .
זה הזוי כי קיבלתי היום עבודה וזה יצא מולו.. כאילו לאלוהים יש תוכנית אחרת .
הבית מבריק מאתמול, והבוקר הרגשתי כתחנה כי עברו פה מעל 10 אנשים, אז צריכה להעביר סמרטוט ויש לי לבשל לשישי .
זוג חברים טובים נוסעים לחו"ל לשבועיים ויש להם 3 חתולים וחמוסה, אז קיבלתי מפתח בשביל לטפל בהם .
אתמול חתכתי את הלימון הראשון שקטפתי מהעץ.. ואחרי שהשתמשתי בחצי ממנו קיבלתי שקית מלאה לימונים
מחבר שעשה קטיף בגינה שלו.. ( מחייכת )
אני יוצרת הרבה, ואנשים מתחילים לבקש אותי לעבודות . אני פורחת, מאושרת לבדי חזקה מרחוק..
מצחיק כי כשאני חושבת על מדוע חתכתי את הקשר איתו לפני חצי שנה, התשובה היא חוסר כבוד !!
לא הרגשתי שהוא כיבד אותי אז וגם היום עדיין לא מרגישה שהוא נותן לי את הכבוד הראוי לי .
הפחד שבי זה שהוא יבוא ויעמוד בדלת ואז אני לא כל כך בטוחה שיהיה לי את הכחות לעמוד מולו .
ועכשיו קפצה עוד חברה אז ביי.

הוא שלח עוד כמה הודעות שאנחנו צריכים לשבת ולדבר כמו בוגרים, חחחח מי יודע אולי הוא הבין את הטעות שלו .
אבל הוא לא התנצל, הגאו שלו בשמיים ולי אין כוחות לזה , ביקשתי שיפסיק עם ההודעות .
רשמתי לו שאני מעדיפה לחזור לשקט שלי לבד בלי כל הדרמות.. בשביל מה צריך אהבה אם היא לא נעימה ??
אני בסדר חזרתי לאדישות שבי עדיין אופטימית ועדיין מאמינה באהבה אהבה טובה .
וכן אהבתי אותו ועדיין אוהבת והכי בא לי שרק יבוא לחבק חזק חזק ולא יעזוב .. אבל כמו שאמרתי לא מוכנה להתפשר, אהבה לא בכל מחיר. ואולי הנתק יעשה לנו רק טוב .

הוא נסע ושלח הודעה שאני חסרה שם בצימר ושיש פרחים ובקבוק יין ורשם שהוא אוהב ודואג, אני רציתי רק שקט ממנו שקט בראש שקט לחשוב..
רשמתי לו שראיתי עד כמה אני חשובה לו אתמול שהיה ריב והוא פשוט קם והלך והשאיר אותי להתמודד לבד ובקשתי שלא ישלח הודעות .
ואז זה התחיל... אין סוף של הודעות הרגשתי כמו זוג בני 16 הודעות מגעילות שכל הלכלוך יוצא החוצה ( מכירים )
רשם שהוא לא לבד והוא נסע עם מישהי רשם שאני ילדותית שאל אם אני קנאית, אתם מבינים על מה נפלתי ??
לא נכנסתי להודעות לא הגבתי, התעלמתי !!
אתמול במסיבה חבר וותיק שאל מה אני עושה איתו בכלל, ואני כן מרגישה אהבה וכן רוצה אותו אבל לא בכל מחיר ובטח שלא על חשבון מילה וכבוד.
אולי אני לא מצליחה לראות נכון ??
אולי הוא פשוט דמות שהערצתי בעבר וכשהכרתי אותו מצאתי שזאת לא הדמות שחשבתי .
חחח.. הזוי שכבר שנתיים אני עצובה ומתלוננת על הבדידות והנה משהו נכנס וממלא אותי באהבה ועכשיו רק רוצה לחזור לבדידות שהייתה .
הייתי מקולרת רק 3 פעמים אחת 4 חודשים ועוד אחת קרוב לשנה ועכשיו שבועיים ולפי איך שזה מרגיש זהו זה .
האמת שאני מתגעגעת לנשיקות שלו ולחיבוקים שלו וגם לצחוקים ביחד אבל מה לעשות כמו שמאסטר אמר קיבלתי מאסטר דפוק !!

לא נותנת לעצמי להיות עצובה, נכון שמאסטר שלח הודעות ולא עניתי לו, אז הוא שאל אם הארנק שלו אצלי וברור שלא אבל הוא ידע שאני אחראית ואם הוא ישאל שאלה כזאת אני כן אחזיר לו SMS . אחרי ששאל אם אני באה לקפה שאל אם אני באה איתו לצימר.. משהו שהיינו צריכים ללכת ביחר שתוכנן דרך העבודה והיה יכול להיות טיול מדהים.
אבל אני לא בובה ודי נעמדת אחרי המילים שלי וההרגשות שלי, יש לי אהבה אבל אהבה לא בכל מחיר כי אהבה באה עם כבוד .. ((:
עכשיו בדרך למסיבת יום הולדת, הבית מבריק אני מסודרת והראש גם, ההודעה האחרונה שלו הייתה משהו בסגנון " אני לא מוותר עלייך אוהב אותך זונתי היקרה נדבר כשאחזור שיהיה חג שמח" ואני בליבי חושבת לעצמי אם כל כך היה חשוב לו לדבר אז למה הוא לא עשה את זה אתמול ובמקום זה בחר לקום וללכת .
אוהבת כי אם לא הייתי אוהבת אז לא היה לי אכפת נכון ??
יהיה בסדר נתתי לעצמי שבוע להוריד את הקילור, בטוחה שאני צודקת והוא ממתין להתנצלות ממני ושוב משחקי האגו מגעילים.

אז אני צודקת יופי לי את זה כולם אומרים אמא וחברים אבל מה זה עוזר לי שאני צדקנית שכזאת??
למות צודקת ?? לחיות לבד עם הצדק שלי אני ועצמי??
אז אתמול לאחר איזה 6 SMS שברובם אני חופרת על כבוד אליי ולבית.. ולחברים החלטתי להפסיק ולהרים ידיים
כבר חשבתי להוריד את הקילור לא רוצה מאסטר לא ככה !!
החלטתי לא לדבר איתו יותר ולא להקשיב על מה שבליבו ורשמתי לו שהוא כילד ברח וזה מה שהוא מלמד אותי !!
אז זכותי גם לברוח, אוףףףף למה הכל כל כך קשה ??
הוא שלח לי עכשיו הודעה, "בוקר טוב, את באה לקפה" ?? כאילו כלום לא קרה .
אומרים שמעריכים דברים רק לאחר שמאבדים אותם, לצערי הבנתי עם החיים שזה נכון לאחר שאבי נפטר.
כבר היה לנו נתק של חצי שנה שבחצי השנה הזאת פנטזתי עליו ורציתי אותו אבל לא ככה רציתי אותו משופר
ושתבינו אני לרגע לא חושבת שאני מושלמת גם אני זקוקה לשיפורים כמו כולנו.. אבל פתוחה להם בליבי ובנפשי.
אולי עוד חצי שנה של נתק יעשה לנו רק טוב ((:
מבולבלת, אוהבת, ועצובה, שקטה !!
נכנסת חזרה לעצמי עם היצירות שלי והמוזיקה שממלאה אותי ברגעי בדידות.

שוב פעם בעיות של כבוד.. אתמול רבנו סתם ריב מגעיל ואז התקשר חבר אמר שהוא בדרך, מאסטר התעצבן וטען שאני חוצפנית שהזמנתי חבר. הנוכחות של החבר הפריעה למאסטר במיוחד כשאנחנו באמצע בריב.
השתדלתי להסביר לו שהחבר הוזמן עוד לפני המאסטר ושכגבר וכאישה אנחנו צריכים לעצור את הריב ולארח אותו חצי שעה שעה עם חיוך ואחרי זה כשילך נוכל להמשיך ולשוחח.
וזה ברור לי שאם זה היה הפוך אז הייתי מתנהגת בדיוק ככה למאסטר ולחברים שלו.
אבל מאסטר התקפל כילד קטן, איש גדול בן 46 שלא יודע לדחות סיפוקים ולי כבר אין כוחות.. וחושבת שעם כל האהבה אין לי כוח למלחמות, מתקפלת ונעלמת נכנסת בעצמי.
היום כשדברתי עם אמא, אמא הצדיקה אותי,ואמרה שהוא אכן התנהג כילד קטן, אבל לא בא לי להיות צודקת לפעמים בא לי להיות מטומטמת ללא ערכים וללא כבוד !!
אבל זאת אני וככה חונכתי ואני אשאר אני !!
אולי ילדה קטנה אולי ילדה פגועה אבל יודעת מה זה כבוד ומתי אנשים מתייחסים בחוסר כבוד.

כמו תמיד אין שלמות ואתמול היה לנו את הריב הראשון, אני הכי זונה והכי למטה כשאנחנו ביחד אבל מול העולם דורשת יחס של נסיכה, וכבוד בשבילי כל כך חשוב.
כבוד של מילה, כבוד לזולת, כבוד עצמי בקיצור די דומה לבורר בקטע של כבוד .
אתמול דיברתי בפון ומאסטר התערב בשיחה, הרגשתי כל כך קטנה הרגשתי פגועה דיברתי איתו על זה וביקשתי שיכבד ולא יתערב לי בשיחות ומאסטר הבין אבל לא הפנים
כי אחרי בשיחה אחרת עם מישהו אחר הוא שוב נכנס לדברים שלי, בשלב זה כבר הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ.. נכנסתי אל עצמי.. הלכתי לחדר נכנסתי למיטה שלי לבדי וביקשתי בלבי שמאסטר ילך.. ונרדמתי בשעה 8 וחצי בערב, מאסטר הלך לישון בחדר אחר וטוב שכך.
התעוררתי ב 4 וחצי, הבית ריק עדיין טעונה מאתמול.. הכנתי לי קפה . אחרי זה על הבוקר שמתי את הרכב במוסך, וחזרתי הביתה, כנשנכנסתי מאסטר היה ער, ראה את הפנים שלי
הבין את הריגשי שלי ודיברנו קצת.. אני יודעת מזבוב לפעים אני עושה פיל אבל ככה אני רגישה ברמות על נפגעת כילדה קטנה.. מאסטר לא עזב עד שראה חיוך, ובאמת שאין לי כוח לחפירות של אתה עשית ואני נפגעתי, לפעמים הדרך הכי קלה זה לברוח מהשיחות מהתלונות פשוט להעלם .
אבל הוא לא נתן לי לברוח,וחיבק ונשק והייתי זקוקה לזה.. לפעמים מרגיש לי כאילו אני בודקת גבולות ומנסה לראות עד מתי הוא ירים ידיים ממני, בנתיים זה לא קורה.
ובקשר לעיניין של הכבוד אני אמשיך לדרוש אותו כי זאת זכותי בציבור כמובן , וכשאנחנו לבד אהיה הכי למטה .

יושבים בסלון, מאסטר עם הלפ ואני כאן כותבת ושומעת את ריטה.
הפנים שלי נפחות מכל הסטירות שקיבלתי השבת, צד ימין הרבה יותר אדום ונפוח, ולמטה סימנים של נשיקות ואיקי די גדול מפחיד וגם נשיכה על השפה התחתונה. הגוף מתחיל לכאוב על בסיס קבוע וזאת תחושה מדהימה, תחושה של חינוך ושלמישהו באמת אכפת.
אנחנו מדברים הרבה על פחדים על העבר על כל מה שבלב, אמרתי היום למאסטר שאני מרגישה כאילו יש לי חשק לכתוב על כל דבר שקורה לנו, אני מלאת אנרגיות, יוצרת הרבה, מלאת אור ואהבה.
רוב הזמן אנחנו צוחקים גם בסשן יצא לנו לצחוק.. תמיד אמרתי שסשן טוב זה סשן מצחיק.. מאסטר נהנה מהזונה שלו אוהב להשתמש בה אוהב לאהוב אותה, ואני שם הכי למטה הכי שלו למענו.
אתם יודעים ששנים אני מפנטזת .. שנים של חיפושים של דמות הקיימת בראשי של השולט/בן זוג המושלם עבורי .
מישהו שלח לי הודעה שהוא שמח שמצאתי משהו אמיתי כי בכתיבה שלי כאן בבלוג היה הרבה עצב.
והנה הוא פה על ידי, גונבת מבט מחייכת בשקט.. הכנתי לנו תה נענע ודבש שיהיה מתוק למאסטר גם לי .
אתמול בלעתי אותו וזה היה מדליק , מחרמן וטעים כפליים.. ((:
מאסטר לא אוהב שאני משתמשת במילים מסויימות..אז מהיום אני מבטיחה להשתדל .

מאסטר עסוק ומחר נפגש אבל צריך להכין את מחר אז.. קצת טיז מעולם לא מזיק .

אני: מאסטר בא לי שתכה אותי ואז תזיין לי את הפה עם הזין העבה שלך
מאסטר: את גיבורה, אני אזיין לך את התחת יזונה מזדיינת
אני: מה קרה מאסטר עצבני ??
מאסטר: צפי פגיעה
אני: כן מאסטר
מאסטר: כן זונה

ואני מאושרת מקבלת צומי מקבלת אהבה הכי למטה למענו טוב לי, והשולטת שבי נעלמה לה.. ((: