הסופשבוע האחרון בצפון היה צפוף, צפוף מבחינת הלו"ז של ביקורי סבתות, אחת מהן לא סבתא ביולוגית אלא מאומצת שנמצאת על ערש דווי עם הפוגות מפתיעות בהן היא פתאום מרגישה מצויין ורוצה גלידה, השניה חוגגת יומולדת 85 ויום אחרי חוטפת קילקול קיבה מהפיצוחים ומתעלפת בשירותים, וסבתא נוספת שרק הצטננה קצת כי השיער שלה היה רטוב כשהסתפרה והדלת במספרה היתה פתוחה (זו הגרסא שלה לאיך גם היא וגם אמא התקררו באותו זמן אחרי התספורת), ובין כל הסבתות רוצים גם לפגוש כמה בני דודים ודודים ואם יהיה מזל וזמן לפגוש גם כמה מהחבר'ה הצפוניים...
וצפוף גם בבית אצל אמא כיוון שגם באנו כמעט כולנו וגם הבאנו את התוספת של אבא לישון אצלה בזמן שהם בתורנות בית חולים, אז במיטה אחת ישנו שני אחים, אח נוסף בפוטון בחדר הישן שלו (כי אני לא יכולתי לישון שם, נהייתי נסיכה על עדשה מאז ההריון והפוטון הרגיש לי כמו ערימת הקרשים של אחי המנגר במחסן), אמא ישנה על הספה הנפתחת בסלון (זו שלא יכולתי לישון עליה גם כי גם בה הציק לי משהו) ואני ישנתי במיטה של אמא, שכפי שהזכרתי בפסקה הקודמת, היתה קצת מצוננת מהביקור אצל הספר עם הדלת הפתוחה (?)
העייפות עם החיידקים בסביבה עשו את שלהם, חזרתי הביתה עם גרון מגרד שהפך לגרון כואב שהשיעולים הצטרפו וגם "קצת" נזלת...
אחרי טיפול אינטנסיבי של פרוטק בתרסיס לגרון בכמויות מאסיביות, בליעת מיץ לימון בטונות וכמה גאלונים של תה חם עם לימון ודבש, ובל נשכח את הארטישוקים להורדת החום (שאולי היה, אין לי מד חום בבית אז אני לא בטוחה) הנזק הצטמצם לגרון שאפשר לבלוע בו בלי לכאוב, שיעול שכמעט נעלם לגמרי, ורק האף עוד דולף בכמויות והאפצ'ים בודדים פורצים מדי פעם.
בעוד שעתיים אני צריכה לצאת לעבוד, כמובן שסבתא אמרה לי להתלבש טוב טוב כשאני יוצאת מהבית, אז לא סיפרתי לה שהערב אני לא אהיה לבושה בכלל בעבודה, הערב אני מדגמנת לחוג ציור שבו המורה כבר אתמול בבוקר חיממה לי את הכיתה לטמפרטורה של סאונה, והבטיחה לחזור על הטמפרטורה גם מחר אם ארגיש שאני מסוגלת לבוא.
כמובן שאני אבוא, מזוכיסטית או לא?
טוב שיש הרבה טישו בסביבה...
P-:
לפני 16 שנים. 26 בפברואר 2008 בשעה 15:30
