וניל עם פיצפוצית

זה היום שבו בוודאי אזיל די הרבה דמעות הורמונליות, הן כבר מדגדגות לי בקצה העין עכשיו כשנעמה בדרכה לכאן, לאסוף אותי לארוחת בוקר באיזשהו מקום יפה וטעים. בצהרים אני אנסה לקפוץ לעוד חברה טובה ויקרה ובערב לעוד זוג חברים, וכשאחזור בלילה אסיים לארוז את מעט הדברים שנשארו לרגע האחרון.

אני מזכירה לעצמי שזה לא נורא, והארץ קטנה ויש רכבת בימינו כמעט לכל מקום, ואנשים יבואו לבקר אותי בצימר המבודד שבצפון, ואני גם אגיע לעבוד ולבקר, ועדיין זה שינוי רציני, אחרי שנים של חיים ברעננה, לעזוב בית וחברים שאת חלקם ראיתי די הרבה בשנים האחרונות, וחלקם קצת פחות אבל עדיין הידיעה שהם קרובים עשתה לי טוב.

הייתם המשפחה שלי כאן, כשהמשפחה שלי היתה בצפון, עכשיו אני חוזרת אליהם ואתם תשארו המשפחה הרחוקה פיזית אך מאוד קרובה בלב!

נשארו כמה סידורים בין לבין - ללכת לרו"ח, לדואר לשנות כתובת ולדאוג לכך שהצ'קים מלפני כמה חודשים יגיעו לבית החדש כשיגיעו סוף סוף! ל HOT כבר התקשרתי כדי שיתקינו לי הכל מחדש בכפר, עכשיו תור אמא שלי להודיע ל YES שהגיע הזמן להפרד, כי הדיל שלנו ב HOT יותר שווה בהרבה... במיוחד כשמחלקים את ההוצאה ב- 2 כי שלוחה אחת תהיה אצלי ואחת אצלה למעלה.

זה יהיה יום עמוס, פיזית ורגשית, אבל זה היום האחרון פה וחייבים להספיק דברים...

בצפון אני אנוח ואתפנק לי קצת אצל אמא עד הלידה, אח"כ כל תשומת הלב תופנה ממני ומהבטן ליצורה הקטנה והמתוקה שתצא משם, ואני אסתובב איתה כמו תרנגולת גאה.
אין לי ספק שתצא לנו נסיכה קטנה ויפיפיה, עקשנית כמו פרד (או לפחות כמו ההורים שלה) ואני מתפללת שתירש את הגן לעסקים של האבא שלה, כדי שגם היא תוכל לעשות את המיליון הראשון בסביבות גיל 30 ולא להיות אמנית תפרנית כמו האמא שלה, אם כי אין לי שום התנגדות שהיא תהיה מהבודדים שעושים את המיליונים שלהם מאמנות P-:
העיקר שהיא תהיה מאושרת, אני כבר מאושרת אפילו יותר ממה שהייתי אי פעם בחיי, מהרגע שנודע לי שהיא נוצרה!