וניל עם פיצפוצית

אתמול, אחרי לילה ללא שינה של אריזות אחרונות והמתנה מורטת עצבים, הגיעו המובילים.
שני בחורים צעירים ושריריים עם היופי הסלבי הקשוח הזה, והתחילו לתקתק את כל הבית למשאית הקטנה שחיכתה בחוץ.
הם ירדו במהירות במדרגות כשהם עמוסי רהיטים וארגזים כמו נמלים ששתו את השיקוי של אשפיקס. הם הצליחו להכניס הכל למשאית הקטנה כמו קוסמים, התבונתי עליהם מהמרפסת מלאת התפעלות! כדי להיות מובילים טובים צריך יותר משרירים, צריך להיות אלופי עולם בטטריס, להצליח להכניס המון דברים לחלל לא גדול במיוחד כך שהכל יכנס ובצורה שלא ישבר שום דבר!

כשהבית היה ריק התגלו מצבורי הדובונים, כדורי האבק שהתחבאו תחת הרהיטים שלא הזזתי כבר די הרבה זמן, ודרשו פינוי מיידי.
תוך כמה דקות טיטאתי הכל והעברתי סמרטוט כדי להשאיר לבנים שנכנסים לדירה ביום חמישי דירה במצב נעים וריחני.

אח"כ שטפתי את עצמי והחלפתי בגדים וירדתי לשתות משהו בעיר ולתת חיבוק גדול לאיש מקסים שאני אוהבת, ומשם - צפונה!

אוטובוס לרכבת, הגעתי בצהרים בדיוק כשאבא שלי הוציא את הגור מביה"ס, ושלושתינו הלכנו לאכול חומוס כי הייתי מורעבת מהלילה הלבן והנסיעות וכל הבלגן.

בינתיים בכפר אמא קיבלה את פני המובילים, הראתה להם איפה לפרוק את הדברים, לקחה לעצמה את הספה הירוקה עם הקרש באמצע ואני קיבלתי במקום את הספה הלבנה הישנה והנוחה שאני אוהבת, כי אמא שלי נדלקה על הריפוד הקורדורוי הירוק כהה שמתאים לה לצבע של הדלתות והמשקופים בבית. היא פינקה את המובילים בקפה ועוגיות והסבירה להם איך לחזור למרכז בדרך קצרה יותר מזו שהגיעו בה.

אחה"צ היא אספה אותי מאבא, בדרך קנינו כמה דברים לאכול והגענו הביתה.
שתינו היינו שפוכות ונלחמנו בעפעפיים שהלכו ונעצמו.
חברה טובה קפצה לביקור ופינקה, ואח"כ היה קשה מאוד שלא להרדם מוקדם.
בסוף נכנעתי לשינה והייתי במיטה לפני 21:00. דבר נדיר במחוזותי.

כמובן שקמתי בשעה מגונה לפנות בוקר, רעבה והפוכה מהשעון שהתחרפן לי, ולא הצלחתי לחזור לישון אחרי הנישנוש בוקר, אז כבר קמתי למרות שנראה לי שאתפוס איזה נימנום קטן שוב לפני שארד לקומה שלי להתחיל לסדר את החפצים במקום.
אמא הכריזה בקול אתמול שאם אני יולדת לפני שהכל במקום אז היא מתה או משהו כזה...
למה לא להיות דרמה קווין אם אפשר?
P-:
נהיית לי פולניה לקראת הסבתאות, האמא הזו, אני צריכה להרגיע אותה, שתהיה סבתא מגניבה כמו שהיתה אמא כזו, שלא רדפה אחרינו עם אוכל וגרביים כשהיינו ילדים.

גם ככה אני צריכה לארגן הכל לפני יום חמישי, כשבאים להתקין לי את הטריפל HOT עם הכבלים והאינטרנט והטלפון כדי שלא אהיה מנותקת מדיויד דוכובני ביום ראשון בערב בקליפורנקיישן, הסדרה החדשה והמשובחת שלו, שכמובן צפיתי בה ב VOD כשחזרתי מאוחר הביתה ביום ראשון, זה שהייתי אצל חברים זה לא אומר שלא יכולתי להקריב 5 ש"ח כדי לראות את הפרק שפיספסתי. דיויד דוכובני בהחלט שווה את ה- 5 ש"ח האלו ויותר!

כמובן שבעבודה החלה העונה הבוערת, ואני כבר חוששת לסגור אירועים כי אני עשויה ללדת בכל יום עכשיו אז עבודות במרכז אני מעבירה לנעמונת שלי, עבודות בסביבה הקרובה אולי אני עוד אקח, כל עוד אני במרחק קצר מביה"ח למקרה שיתחילו הצירים. נראה כבר עד כמה יהיה לי חשק וכוח לזה, בכל זאת צריך להתפרנס...