לפני 16 שנים. 19 ביולי 2008 בשעה 20:01
היא ישנה, הקטנטונת.
סוף סוף אחרי יום ארוך של גזים שעשו לנו חיים קצת קשים.
הילדה הזו היא קסם!
כואב לה, היא מיבבת ומתפתלת מרוב איכס בבטן, אבל כשאני מעסה לה את הבטן, עושה לה תרגילי רגליים ומבטיחה לה שזה יעבור היא מפסיקה ליבב ומתחילה לחייך ולצחוק, במיוחד אחרי שמשתחרר לה איזה פוק עסיסי.
זה מתיש, ימים ולילות שלמים עוברים עלינו בהתעמלויות האלו בעיסויים לשחרר את כל הפוקים והקקי שנתקעים לה שם בבטן, והעייפות מחרפנת את שתינו ובכל זאת אנחנו מקפידות לצחוק על הכל ולחייך אחת אל השניה ולזכור שזו תקופה שכזו והיא תעבור מהר.
כשזה יגמר יתחילו הבלגנים עם השיניים, אבל גם עם זה נתמודד, אנחנו צוות מנצח וקצת כאבים ואי נוחות לא יפילו אותנו.