הטיול הזה לת"א היה חיוני אך מתיש לכוחותינו.
אחותי היתה שמרטפית למופת, חזרתי מהעבודה ומצאתי גורה ישנה ורגועה ואחות עירנית ורגועה ואז גם אני הייתי רגועה לגמרי.
זה היה קשה לצאת לעבוד ולדעת שעכשיו לא אראה את הקטנטונת כמה וכמה שעות. הדמעות חנקו אותי והתגעגעתי עוד לפני שהלכתי ממנה בכלל.
בהתחלה לא היה לחץ בעבודה אז כל הזמן הסתכלתי על התמונות של הגורה שבסלולרי שלי ועל סרטוני הוידאו הקצרצרים בהם היא מקשקשת קישקושים תינוקיים והתפללתי שהזמן ירוץ מהר יותר כדי שאוכל לנשנש אותה ולהסניף אותה.
כבור זמן מה הגיעו כל האורחים ועבדתי בטירוף עד שהגיע הזמן לעוף ואז לא עניין אותי היריד לילות יפו שהיה בחוץ (האירוע היה ממש קרוב לדאנג'ן ז"ל) ולא שום דבר אחר, תפסתי מונית ראשונה שעברה שם ומיהרתי לאחותי שהיתה עם הגורה אצל השכנות הנחמדות שלה.
הגורה ישנה שינה עמוקה והתאפקתי לא להעיר אותה בנשיקות וזה לא היה קל בכלל!
כשהגענו לדירה של אחותי היא התעוררה מורעבת והתנפלה על הציצים ביניקה שלא היתה מביישת שואב אבק תעשייתי.
הסתכלתי עליה מתמוגגת ונישקתי לה את הראש תוך כדי הנקה והסנפתי את ריח הגורים שלה בטירוף.
אחרי ההנקה היה לה מצברוח משובח והיא דפקה חיוכים וצחוקים אלי ואל אחותי עד שהעייפות הכריעה אותה והיא נרדמה שוב ואז גם פרשנו שתינו לשנת לילה מתוקה.
בבוקר יצאנו לארוחת בריאות באיזה מקום נחמד בדיזינגוף, ופגשנו חברות שלא ראינו מיליון שנה והיה כיף למרות החום והלחות והרעש והפיח של מרכז ת"א.
ברכבת חזרה רק חיכיתי להגיע הביתה לקלח את שתינו. לראשונה המים שבאמבטיה הקטנה של הגורה נצבעו באפור מרוב לכלוך ופיח מת"א וגם הקצף שנוצר כשחפפתי לנו שיער היה בגוון מזעזע של טינופת. אחרי המקלחת הלכנו לנוח, הקטנה היתה קצת רעבה אז היא נרדמה על הציצי ומדי פעם פקחה חצי עין כדי לדוג פטמה ולנשנש עוד קצת, עד שנרדמה לגמרי והעברתי אותה למיטה.
מאז שנרדמה בחדר השינה ואני המשכתי בעיסוקי בסלון בפינת העבודה - אני כבר קצת מתגעגעת שוב, אז מדי פעם אני קופצת לשם ומציצה לראות אותה ישנה עם פרצופי הגורה המתוקים שלה.
עכשיו אני מחכה שתתעורר שוב לינוק, אני צריכה למלא את החסכים שנוצרו אתמול במהירות P-:
לפני 16 שנים. 13 באוגוסט 2008 בשעה 18:34
