וניל עם פיצפוצית

האימהות עושה לי טוב, אין לי ספק בזה.
אני רואה את הגורה הזו שמולי וכולי זורחת ופורחת.
אבל אין מה לעשות, בצד כל האושר העצום הזה יש גם ויתורים כואבים יותר ופחות, כמו הרבה בילויים בזמן ההריון שויתרתי עליהם כדי לא לנשום לקטנטונת אוויר מזוהם מסגריות, ובעיקר צובט לי בלב על החתונה שלא הגעתי אליה אתמול בגלל שלא היה לי לב לטרטר את הקטנה במזג אוויר הגשום שהיה לנו אתמול בצפון, ולהסתובב איתה במקומות רועשים כשהיא מבקשת רק לישון לקראת זמן השקיעה.
עם כל אהבתי לחבר היקר שהתחתן אתמול, ועם כל הרצון שלי להיות איתו ברגע המאושר הזה ולפגוש את שאר החברים, כשהתחילו מטחי הגשם האלו והקטנה שלי עם ההאפצ'ים שלה, לא הייתי מסוגלת להוציא אותה מהבית.

אז לשמחתי באו חברות שעשו לי שמח ועזרו לי לא להתבאס לגמרי, אבל הצביטה הזו קצת נשארה.

כדי לגדל את הילדונת בצורה הכי טובה שאפשר, נטשתי את המרכז, התרחקתי מהחברים הכי טובים שלי, וזה לא קל לי להיות כל כך רחוקה ועם גורה שכל נסיעה הופכת לה את סדר היום וגורמת לה להתחרפן.

חשבתי שזה יהיה שטויות, קלי קלות - מעלים אותה עם העגלה על הרכבת ונוסעים...

אבל היא לא מתמודדת טוב עם השינויים האלו, מרוב התרגשות היא לא אוכלת כמעט, ולא נרדמת עד שהיא מגיעה לקריסה טוטאלית מהעייפות, וזה קשה מדי כרגע להעביר אותה את מסכת הטלטלות האלו רק כי אני ממש ממש מתגעגעת לחברים שלי.

מזל שמדי פעם אני חייבת להגיע למרכז לעבוד. זה עוזר להקל על נקיפות המצפון, כי זו פרנסה וצריך לקנות חיתולים ומגבונים וכל שאר הדברים שגורים צריכים...
אז על הדרך אני מתארגנת ומספיקה לפגוש קצת חברים בכל פעם, כי הזמן לא מספיק ואני חייבת לחזור עם הקטנטונת הביתה, לשגרה המוכרת והמרגיעה שלה, כדי שתאכל ותישן כמו שצריך ותקום כמו חדשה עם החיוכים והצחוקים הממיסים שלה.

שרק תגדל קצת הקטנה, ותתחיל להינות מהנסיעות ואני מבטיחה להגיע יותר ולראות אתכם יותר.

איזה מזל שבשישי הבא אני מגיעה לאפר בנו לימיט, אחותי תשאר עם הגורה ואני אנשום קצת אוויר מזוהם מעשן סיגריות, ואתחבק עם החברים שאני כל כך כל כך מתגעגעת אליהם, וזה יעשה לי טוב בלב ובנשמה, וקצת פחות בנשימה, אבל שטויות, העיקר שאראה אתכם!

כי עם כל היופי של הצפון, והכיף של לגור קרוב למשפחה ולגדל כאן את הגורה, המרחק מהחברים הוא הקושי הכי גדול שלי, הקוץ שבאליה, הבאסה שבסבבה, ומזל שבכל זאת ישראל היא ארץ די קטנה והמרחקים הם לא גדולים מדי וככה אני בכל זאת אמשיך להגיח לקפיצות קטנות ולמלא את המצברים בחיבוקי חברים.