וניל עם פיצפוצית

קראתי פעם איפשהו שהדבר היחיד הקבוע בחיים הוא השינוי.
בחיים שלי השינויים האלה מגיעים בתדירות יחסית גבוהה לרוב בני האדם שאני מכירה.
האמת - זה מתאים לי!!!
אני מודה שלפעמים השינויים האלו גורמים לי לשקשק קצת מפחד, ולפעמים התחלות חדשות עושות לי כאב בטן, אבל בגדול - אני אוהבת את האתגר.
אני אוהבת כשיש בי פחד ואני מישירה אליו מבט ואומרת לו בפרצוף: אני הולכת להתגבר עליך!
עשיתי את זה כמה וכמה פעמים בחיי, לפעמים ההתמודדות באה לי בקלות יחסית ולפעמים קצת יותר בקושי.
יש תחום אחד שבו עד היום לא ממש הצלחתי לגעת, משהו בתחום מאוד רגיש - הפחד לאבד אדם אהוב, איזו חרדת נטישה קטנה שמלווה אותי כבר שנים וגרמה לי לקנאה שנבעה בעצם מהפחד לאבד את מי שאני אוהבת.
זה לא שהייתי עושה סצנות קנאה או משהו מביך כזה - אבל עמוק בפנים הפחד והקנאה חברו לצביטה מעיקה בלב.
היום אני מוכנה להסתכל לפחד הזה בעיניים ולהפרד ממנו לשלום.
אני בטוחה באהבה שלי - בזו שאני נותנת ובזו שאני מקבלת.
הרבה מזה בזכות הנוכחות שלי כאן.
העולם הקסום הזה שנפתח בפני בזכות אביס ובטי היקרים, נתן לי להכיר את עצמי מקרוב יותר, דברים שלא הכרתי בעצמי, אולי היו לי רמזים אבל לא ממש ידעתי.
היום אחרי כמעט שנה כאן, יש לי יותר אומץ משהיה לי קודם, הרבה יותר אמונה בעצמי ובמי שאני, מעזה יותר ובקלות יחסית ופתוחה לאהבה גם בצורה אחרת מבעבר.

היום אני יודעת בוודאות ולא רק בתאוריה שכשהאהבה ממלאת אותנו לגמרי - אז לא נותר מקום לפחד, אבל אם הפחד ימלא אותנו - לא יוותר מקום לאהבה.
אני בוחרת באהבה!