לא הספקתי להתקשר לכל מי שרציתי, אפילו לא לשלוח SMSים, עם כל הדברים שהיו לעשות לפני הערב, ועם המרדפים אחרי גורה היפרית קסומה שחייבת לגעת במה שאסור ומסוכן תוך כדי עשיית לא עם הראש והאצבע ותקיעת חיוכים ממזריים של "נראה אותך עוצרת בעדי".
העיקר אחותי שאלה את אמא למה יש מטבע של חמישה שקלים במקפיא, אמא שלי חושבת שזה מה שיעזור להעלים את החבורות שהטרזנית הקטנה חוטפת עם קפיצות הנינג'ה שלה מכורסאות וספות.
עכשיו היא ישנה והאחים שלי למעלה רואים סרט מפגר בטמבלוויזיה ומקטרים שאין מה לעשות בצפון ואפילו לקחת סרט ב DVD אי אפשר כי הוא התפגר לפני שבועיים ועוד לא קנינו חדש.
אחי אומר שיש לי מזל שיש לי את הקטנה אחרת הייתי מאבדת שפיות או מתה משעמום כאן בצפון.
האמת - צודק, אבל מצד שני הרי אם היא לא היתה בוודאי הייתי עדיין במרכז, יוצאת לבלות במקומות אפלוליים וחוזרת מצחינה מסיגריות. ובסה"כ יותר כיף לי להתבונן שעות בקטנטונת ישנה כמו שבלול עם הטוסיק למעלה, ומחייכת תוך שינה. היא האושר הכי גדול בעולם, וכשתגדל אוכל להגיח שוב מדי פעם לבלות במקומות אפלוליים מצחינים מסגריות, הם לא נעלמים מהעולם.
ובינתיים נמשיך לטייל בהרים,לקטוף פרחי בר לקשט בהם את הבית בזרים קטנים בכוסות של שוטים שנותרו מימי הוודקה העליזים. נמשיך לבקר את הסבתות וללכת לים, לטייל ברגל עם העגלה למרכז המסחרי הקטן ולאכול חומוס במסעדה של קמיל ולהביא בגדים שכבר קטנים על הגורה לאחות טיפת חלב שתעביר לנזקקים, ולחלוק שקית שוקו יטבתה בדרך הביתה.
יש הרבה קסם בחיים בעצלתיים האלו שאנחנו חיות פה בצפון, כמו חופשת לידה מתמשכת, ואני שמחה שהמיתון בא לי בתקופה שגם ככה אני מעדיפה לא לעבוד בה יותר מדי ולבלות כמה שיותר עם הלידה. החיים בצפון זולים ומהנים יותר וכמו שכתבה דתיה בן דור "העולם מלא ביופי, והיופי חינם... ומי שלא מביט מפסיד" ופה באמת שלא חסר לנו במה להביט, בלילה השמים זרועי כוכבים, ביום הם תכולים, יש לנו נוף הררי ירוק עם מבצר בין שני הרים כמו נוף של גלויה או איור בספר אגדות, ועם כזו תמונה מול העיניים איך אפשר שלא להרגיש כמו נסיכה בארץ החלומות, במיוחד עכשיו כשהכל סביב פורח?
אז לכל מי שלא הספקתי לומר באופן אישי - המון ברכות לאביב שמח, מלא פריחה, לבלוב והתחדשות.
]
לפני 15 שנים. 8 באפריל 2009 בשעה 19:53
