וניל עם פיצפוצית

עבר, מאחורינו.

הגענו להרצליה באיחור. "רכבת ישראל מודה לכם על הסבלנות ומתנצלת על האיחור" ציטטתי את הכריזה הזו לבמאי ולצוות שחיכו לי שאאפר את השחקנים והשחקניות.
למזלי די הרבה אחרו (הפקקים של ימי ראשון בבוקר תפסו את כולם) אז לא עיכוב של ממש בגללי.
גם אחרי שסיימתי לאפר את כל מי שהיה צריך המתנו חצי שעה עד תחילת הצילומים.
הגורה היתה איתי על הסט יחד עם אחותי שהעסיקה אותה בזמן שעבדתי.
בין לבין הייתי איתה גם אני ולמעען האמת - לא היה אחד בצוות שנותר אדיש לילדה החבורתית והחייכנית שלי, שמצאה את עצמה מהר מאוד במרכז העיניינים, מול קבוצת אנשים מבוגרים ששרים לה שירי ילדים, עושים לה קולות ופרצופים ועושים לה סיבוב על הדולי.

אפילו יצאנו בשעה סבירה משם, והיתה לנו רכבת מיד, כמעט עד הבית.
אמא שלי אספה אותנו והאכילה את הקטנה ארוחת ערב בזמן שמילאתי לה אמבט קצף להתנקות מכל הג'יפה שציפתה אותה מרוב משחקים וזחילות.

מחר יום חדש, בתקווה שנלך לריתמוזיקה אם היא לא תרדם לפני שצריך לצאת לשם, ואחה"צ אנחנו משמרטפות על ילדי השכנים לאיזו שעה וחצי שעתיים.

שלישי כנראה שוב אקח את הקטנה איתי לצילומים, אבל לא בטוח שאחותי תוכל להיות איתה בזמן הצילומים. אני אצטרך למצוא פתרון אחר.