לפני 15 שנים. 30 ביוני 2009 בשעה 22:12
טוב ברמות של לצעוק בקולי קולות שכל כך טוב!
שהכל קורה ככה במפתיע ושלא, וקורה טוב.
דברים מתגלגלים למקומות שעושים חם ונעים בלב.
ואם לא הייתי כל כך עייפה והעיניים שלי לא היו עוד רגע נעצמות אז אולי היה לי כוח לספר, לנמק ולהביא דוגמות.
אבל אני שפוכה ומנומנמת אז אני פשוט אצעק כאן בשקט, כי ככה זה לא מעיר את הילדה, הקליקים העדינים של המקלדת, ואני חייבת להוציא מהבטן החוצה את הצעקה הזו - כי פשוט כל כך טוב!
