וניל עם פיצפוצית

"מאם" היא קוראת לזה, הקטנטונת, למקום שיש בו "מווווווווווון מים מוווווווווווווון חחחחחחחחחחח"
(ובתרגום חופשי - המון מים, המון חול).
"מאם" היא אמרה כשראינו "בייבי דוליטל" בקטע עם עופות מים מעל ים, או דגים ודולפינים.
"מאם" היא אמרה והצביעה על התצלום המוגדל של אחי גולש בחוף שבי ציון.
אז לקחנו אותה לים, שם, כמו אמא שלה, היא נדלקת באושר הכי גדול שאפשר.
אם רק היינו מאפשרים לה - היא היתה רצה עמוק עמוק לתוך הגלים, כמו לאבא שלה - חסר לה הגן של הפחד...
זה תענוג לראות את העיניים שלה נוצצות ברגע שקלטה שמהאוטו יצאנו לחוף, כשהתקרבנו למים היא כבר היתה באקסטזה וצעקה בחיוך "מאם!" וניסתה לקפוץ מהעגלה לחול ולרוץ למים.
פתאום הסוכריה על מקל שאמא שלי נתנה לה כבר לא עיניינה אותה והיא ננטשה במיידית על החול.
העיניים שלה ננעצו בכחול הגדול הזה ונצצו. בקושי השחלתי אותה לחליפת הים שלה, להגן על העור העדין שלה מהשמש של אחה"צ וממיצי מדוזות שיתכנו במים.
היא נופפה לאופיר המציל לשלום, וטסה למים. הוא צחק שהיא כמו הדוד שלה והגיע הזמן לקנות לה גלשן. הוא המשיך וסיפר שפגש את אחי במרכז, היכן שהוא מנהל בי"ס לגלישה בימים אלו, אבל בקושי הצלחתי להקשיב כי הקטנה היתה בדרכה לתפוס איזה גל או שניים בעצמה ורצתי לתפוס אותה לפני שתסחף עם הזרם לקפריסין.
חפרנו בריכה סמוך לקו המים, עשינו ארמונות בחול, ובעיקר רצנו אל תוך הגלים, וצחקנו המון!
הלילה בטוח שכולנו נישן טוב...