סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וניל עם פיצפוצית

המהדורה האינטרנטית של חיי עם הפיצפוצית החדשה.
כן, זהו בלוג ונילי לחלוטין! (טוב, אולי מדי פעם יתפלק איזה פיצפוצון אבל זה בטוח לא דבר שבשגרה המשפחתית הרגועה שלנו)
לפני 15 שנים. 10 ביולי 2009 בשעה 22:26

האחים שלי הגיעו מת"א, גם אחי הגדול הגיע עם חבר שף שקנה בשרים משובחים לעשות על האש במרפסת גג המשופצרת שלנו.
הגורה כבר ישנה, אני בינתיים אפיתי עוגת פירורים משובחת לפי המתכון של השכנה לשעבר מילדותי. שום מתכון אחר לעוגה הזו לא יוצא מוצלח כל כך!
אח"כ שטפתי רצפה בסבון עם ריח תפוזי נעים.
ריח של עוגה והדרים ביחד זה נעים!
הקטנה ישנה חזק ועלינו למרפסת גג כשאנחנו משאירים את הדלתות פתוחות כדי שנשמע אם תתעורר.
השף תיקטק סטייקים מדממים ונימוחים, כולם התמוגגו וליקקו אצבעות חוץ ממני, הצמחונית מאילוץ ריירתי לי בשקט וכירסמתי בצלים על האש. לפחות זה...
היתה לי שיחת נפש עם אחותי.
שיחזרנו מאורעות מהילדות, השלכות על ההווה, ובסוף השיחה אמרתי לה שכל עוד אנחנו בקטע מושי מושי כזה אני חייבת לתת לה חיבוק. תוך כדי החיבוק אמרתי לה שאני מתגעגעת אליה.
כשגרתי ברעננה התראינו די הרבה, עכשיו כשאני בצפון זה קורה הרבה פחות והיא חסרה לי.
הצטרפנו לבנים במרפסת. הגיעו אורחים נוספים: חבר של אחי עם זוג חברים מגרמניה, הבחור ישראלי שעובד וחי שם וזוגתו האנגליה שאיכשהו התגלגלה גם לשם.
עברנו לדבר אנגלית כדי שהבחורה תבין ולא תשתעמם.
בשלב מסויים הגורה התעוררה ובכתה.
היא תמיד מתחילה בשקט ורק אם אני לא מגיעה מיד זה הופך לצרחות.
כיוון שהיינו בגג לקח קצת זמן עד ששמענו והבכי נהיה צרחות ועוד איך!
החלטתי להביא אותה למעלה אלינו במקום סתם להרדים אותה חזרה. שתהנה קצת מהאווירה השמחה של החבר'ה. היא היתה מאושרת מההחלטה הזו.
חוץ מזה שישר דחפו לה חתיכת סטייק מדממת שהיא היתה רדומה מכדי לאכול, היא די התעוררה כדי לעשות לנו חלק מכובד מריטואל ההצגות שלה, כולל "ידיים למעלה על הראש", לילל ולנבוח, לחפש את הינשוף ולנשוף לו בחזרה, לשחק עם הצמיד החדש שאחותי קיבלה ליום ההולדת ולקשקש בהנאה עם כל מי שרק התיחס אליה - שזה כלל בעצם את כולם.
אחי ניסה לפתות אותה לשתות קצת בירה אבל היא היתה מנומנמת מכדי להתעניין במזון ובמשקאות.
בשלב מסויים היא נצמדה שוב אלי והתחילה לחפור בבגדים לכיוון הציצי.
נפרדתי מכולם, גם ככה נהיה מאוחר, וירדתי למטה להשכיב אותה לישון.
מחר עוד יום, ונאכל כל המשפחה ארוחת צהריים ביחד ונבקר את הסבתות רבות, צריך לנוח היטב כדי שיהיה כוחות להכל.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י