לפני 15 שנים. 18 ביולי 2009 בשעה 18:14
חזרנו מהים,
קילחתי מהר את הקטנטונת שכבר היתה שפוכה מכל החוויות, ומצופה חול כמו שניצל וינאי בפירורי לחם, קיבלה ציצי בטעם ים לארוחת ערב ונרדמה.
ואני - סוטה!
במקום להכנס למקלחת, או לאכול משהו, או דברים שכאלה שעושים כשחוזרים מצופים חול ורעבים, פשוט התיישבתי כאן וקראתי כמה דברים שעשו לי חיוך ענק שמשפריץ מהלב החוצה לכל הכיוונים.
עכשיו זה זמן טוב להכנס עם החיוכים האלו למקלחת, או למקרר, מה שאני ארגיש שחשוב לי יותר בעוד רגע.
הקולות המוזרים שבוקעים מהבטן רומזים לי שהמקרר כרגע בעדיפות ראשונה...