לפני 15 שנים. 25 באוקטובר 2009 בשעה 18:25
כבר לא זוכרת מתי ישנתי נורמלי.
אני חיה כבר המון זמן על האדים של הדלק, על קורי השינה בלי השינה עצמה כמעט, ואני יודעת שבכל מצב אחר הייתי כבר מאבדת את השפיות מחוסר השינה הזה, אבל כשהגורה לא רק מתעוררת בבכי קורע לב בגלל כל השיניים שיוצאות לה בבת אחת, אלא גם חולמת ושרה תוך כדי שינה וגם כשהיא מתעוררת - אני פשוט נמסה ומתמלאת באנרגיות שנותנות לי כוחות לתפקד בהמשך היום.
אני פשוט לא יכולה לדמיין משהו מתוק יותר מלהתעורר ולשמוע אותה בפאקינג ארבע לפנות בוקר, שרה לעצמה "יה יה יה האפצ'י" (:
