יש להם יופי של שיתוף פעולה בינהם, מעין סחבקיות ממזרית של "בואי נשגע את אמא".
רוצים דוגמאות? יש בשפע:
כשאני בדרך לשרותים, חייבת פיפי דחוף היא תתעורר ותרצה ציצי.
כנ"ל כשאני כבר עירומה ונכנסת למקלחת/תחת המים/עם שמפו/עם סבון בכל הגוף כולל פה מלא משחת שיניים.
ביום שהחלפתי את המצעים היא תברח כשאני אנסה לחתל אותה ותעשה פיפי על הסדין הנקי.
מיד אחרי החלפת חיתול מלא בפיפי היא תעשה גולה קטנה של קקי בחיתול הנקי, כזו שנופלת מיד בפלומפ לבית שימוש מהחיתול ולא משאירה עקבות, אבל אין מצב להלביש את החיתול הזה שוב כי היא עשתה בו קקי...
איך שהרדמתי אותה, והכנתי לעצמי אוכל ושתיה חמה ועמדתי להתיישב לאכול ולשתות היא תתעורר בבכי ועד שתרגע ותרדם שוב השתיה תהיה קרה.
רגע לפני שיוצאים מהבית, לבושים ומאורגנים היטב וממהרים לאנשהו - היא תעשה קקי כזה שדורש שטיפה מלאה במים וסבון, וכשאנסה לתקתק עיניינים, לרחוץ ולהלביש, היא תברח ותצרח ככה שהשכנים יחשבו שאני אם מתעללת וכמעט יקראו למשטרה.
ואחד הדברים הכי מעצבנים - איך שאני ארצה להתיישב ולכתוב בבלוג, כבר הכל מנוסח לי היטב בראש וכל שנותר זה לשבת לכתוב - היא שוב תתעורר ותרצה רק ציצי של אמא ולא שום דבר אחר!
כמובן שעד ששוב תרדם אין סיכוי שאזכור מה עמדתי לכתוב, ובמקום יצא לי הפוסט הזה...
לפני 15 שנים. 31 באוקטובר 2009 בשעה 22:57
