מנסה לעשות סדר בלו"ז וזה רק מתחרפץ' יותר ויותר...
ביום שישי עובדת במרכז, מתכננת לבוא שישי עם הקטנה ולחזור במוצ"ש ברכבת.
כמובן שבכל הבלגן עוד לא יודעת סופית איפה נלון בשישי, למרות שאופציה אחת מפתה במיוחד וכבר קיבלה את אישור המארחת.
ביום שני שוב עובדת בת"א אבל מסתבר שרכבת ישראל החליטה בדיוק ביום שני להחליף את הפסים בקטע של נהריה - חיפה אז אני אצטרך להתמרכז כבר בראשון בערב עם הקטנה ונלון אצל נעמה שעובדת איתי באירוע של יום שני.
הבייביסיטריות הפוטנציאליות עוד לא ענו לי אז עוד לא סגרתי שום דבר איתם סופית (כי גם חיכיתי לתשובה מאמא שלי לגבי האפשרות שהיא תעזור) ואמא שלי כבר הודיעה שאין מצב שהיא לוקחת חופש מהעבודה ביום שני כדי להשאר עם הקטנה, ויש עוד את הדודים מארה"ב שמגיעים לארץ ביום שני אחה"צ ומחר בבוקר אצטרך ליידע את אמא שיש בלגנים עם הרכבת ויהיה צורך לאסוף את הדודים מחיפה ולא מנהריה ואם אנחנו נרצה גם לחזור מחיפה אז רק ה' יודעת איך נדחס לאוטו הקטן של אמא שלי ארבעה מבוגרים, ילדונת אנרגטית, עגלה ומי יודע כמה מזוודות שהם יביאו איתם מארה"ב לשבועיים שלושה שהם ישהו בארץ?
נראה לי שמחר נדבר עם אחי לגייס אותו ואת האוטו היותר מרווח שלו לאסוף אותי ואת הקטנה מחיפה ושאמא תסתדר עם הדודים בלעדינו עד שנגיע הביתה שפוכים אך רצוצים.
עד שיש כבר רכבות בארץ לא רק שאין בשישי בערב ועד מוצ"ש ממש מאוחר, אלא גם בימים ובשעות שאמורה להיות תנועת רכבות נורמלית - בכל פעם סוגרים קטע מכל מיני סיבות.
אני כבר שוקלת את האפשרות להגיע לבד בשישי ברכבת למרכז ולחזור במיליון מוניות שירות, אבל אני צריכה בכלל לברר אם יש כאלו בשעות אחה"צ והערב של כניסת השבת. נראה לי עונש לטלטל את הגורה ככה הלוך חזור בדרך לא דרך.
שלא לדבר על שהמפיקה מהאירוע של שני בבוקר החליטה היום להוסיף לנו שעה בבוקר (שנתחיל ב 09:30 במקום ב 10:30) וחשבה שזה ללא תוספת תשלום. הסברתי לה בנימוס אך בתקיפות שכשהיא משנה את המיקום של האירוע מאולם רסיטל לדן פנורמה זה אומר שאני צריכה מונית מהרכבת לשם ולא רק לחצות כביש ברגל ולכן יש תוספת במחיר, וגם אם היא מוסיפה שעה אז אני צריכה לשלם עוד שעה לבייביסיטר ולכן זה תוספת במחיר וזה גם עוד שעת עבודה שלי ועוד חומרים שלי ולכן גם זה עוד תוספת במחיר. היא רצתה "להיות בסדר" איתנו ולהוסיף 100 ש"ח לשתינו יחד על ההתקלות האחרונות אז אמרתי שזה יהיה 100 ש"ח לכל אחת וזה גם רק כי אנחנו נחמדות אליה במיוחד וגובות רק על תוספת הנסיעה והבייביסיטר ולא על העבודה.
וזה כמובן עוד אחרי שרק לפני יומיים הודיעה לנו שהאירוע יהיה ביום שני ולא בראשון כמו שסגרנו (כי בראשון אחותי עוד יכלה לשמור בבוקר על הקטנה, לפני שהזיזו את האירוע ואז היא כבר הזמינה לעצמה טיסה לראשון בבוקר לספרד).
כשסיימתי את השיחה עם המפיקה המעצבנת פלטתי קללה, אמנם בשקט אבל אוזני הרדאר של הגורה קלטו הכל והיא כמו תוכי טוב חזרה על הכל בצורה משובשת וחמודה להפליא, והזכירה לי שהגענו לשלב המסוכן שבו צריך לשמור היטב היטב על הפה ולקלל רק בהונגרית.
לקלל בהונגרית דורש מיומנות נרכשת שלוקחת שנים וגם אם היא תקלוט מהר - אף אחד כמעט לא יבין אז זה בסדר אם היא תחזור על המילים האלו, להבדיל מקללות בשפות יותר נפוצות בארץ.
גם ככה הונגרים לא מתרגשים מהקללות של עצמם...
עכשיו כל מה שבא לי זה להתקלח מקלחת ארוכה וחמה ולהכנס למיטה.
הבעיה שכל עוד דברים מבולגנים לי בראש זה יהיה קשה עד כמעט בלתי אפשרי לישון בצורה רגועה ושקטה (וזה עוד בלי להחשיב את התעוררויות השיניים של הקטנה).
אני שונאת שכל דבר נסגר בארץ ברגע האחרון!
זה עוד היה סביר כשהייתי לבד, אבל עכשיו עם סידורים לילדה זה נהיה לחץ מטורף בגלל הנטיה הזו של האנשים פה לחכות עם הסגירה הסופית של האירועים לדקה התשעים.
לפני 15 שנים. 4 בנובמבר 2009 בשעה 20:57