וניל עם פיצפוצית

הערב הזמנתי את אמא שלי אלינו לחפיפה:
שתהיה נוכחת בטקס ההשכבה המלא של הגורה ותלמד את הטריקים להשכיב את הנסיכה הדעתנית שלנו.
בהתחלה היא מילמלה שהיא תשב על המחשב ותקשיב, אבל כשמילמלתי חזרה "איך שאת רוצה, את זו שתצטרכי להתמודד עם הכל בחמישי בלילה כשאני לא אהיה בסביבה" היא הבינה שלטובתה האישית כדאי שתלמד את הרוטינה בלי לזייף.
היא הקשיבה לסיפור הקבוע (זה שכבר כתבתי לה מזמן והיא הדביקה עם מגנט למקרר אך שכחה ליישם בשבוע שעבר) כשהיא שוכבת איתנו במיטה הגדולה, היתה נוכחת בהפגנת אסרטיביות רגועה נוכח הדרישות של הגורה (חלב של גדולים, למשל, כי היא קיבלה בבקבוק "רק" מים), אבל נשברה כשהקטנה התחילה לשיר "באווזים באווזים בואו אאכוי, יו אוצים, הסאאאאב יאכוי אכם, יו פוחדים" והתפוצצה מצחוק, מה שעלה לנו בעוד רבע שעה של להרגיע את הקפיצים שלה שתודלקו מתגובת קהל אוהדת מכיוון הסבתא.
אין מה לעשות, להשאר אדישים ומקרינים סמכות רדומה/מרדימה נוכח כל הקונצים של העוללה הזו, זה בהחלט לא סיפור פשוט.
אבל רק כשהיא רואה שאין לה קהל לכל המופע האור-קולי המרהיב שהיא מקימה, היא מוותרת, מחפשת פוזיציה נוחה להרדמות, טיפה מיבבת ותוך דקות ספורות שקועה בשינה עמוקה.
הפעם זה לקח בערך 40 דקות בגלל הצחוק באמצע, אבל נראה לי שאמא הבינה את הרעיון ותתאפק בפעם הבאה.
כשהגורה היתה כבר עמוק בחלום אמא אמרה שכשהיא הרדימה אותה מול הטלוויזיה אז היא נרדמה תוך כמה דקות, אבל התעוררה המון פעמים כל הלילה.
הסברתי לה שהטריק הוא להרדים אותה במיטה שלה ואחרי שהיא תשיר/תרקוד/תקשקש ותעשה עיבוד חוויות לכל היום, ואז השינה שלה עמוקה ורגועה.
כל שיטה אחרת שניסתה לקצר תהליכים הסתברה בהמשך הלילה כלא יעילה, עם מיליון התעוררויות מתישות.
ככה אם אני מאפשרת לה חצי שעה של קרקס מתון, היא מתישה את עצמה ויש שקט כל הלילה, וגם אם היא מתעוררת לרגע - היא נרדמת חזרה לבד תוך כמה שניות, או מקסימום מספיק לגשת אליה לרגע ומיד היא חוזרת לשינה העמוקה עד הבוקר.
אז כל מה שנדרש כדי לעבור לילה רגוע זו נשימה ארוכה, כושר איפוק רציני וחצי שעה של שירה וקשקשת מלווים ברעש רקע מרגיע של "ששששששששששש" בקצב מונוטוני להרדים.
מיום ליום התהליך מתקצר (כל עוד אין חריגה כמו היום מהרוטינה) ואני מאמינה שבקרוב מאוד תוך כמה דקות היא תרדים את עצמה בלי בעיות.
אז אולי סוף סוף אמא שלי לא תהיה היסטרית מלהשאר איתה לילות ואני אוכל לחזור לעבוד קצת יותר...