זה היה בדיוק כמו פעם, כמו לפני יותר משנתיים כשזה קרה בפעם האחרונה, לפני שהכרתי את ניל הוניל ולפני שהוא התחתן...
זה היה בדיוק כמו פעם, גם עם העייפות הזו של להפגש בשעת לילה מאוחרת כשאין באמת כוח לסקס אבל אי אפשר להתאפק...
זה היה בדיוק כמו פעם, המסאז' והבדיחות, ואותן התבדחויות, אותן שאלות של "מה את חושבת?" כשהשתתקתי...
זה היה בדיוק כמו פעם, אותם ניחוחות, אותן מראות, אותו גוף ארוך ורחב, אותן נשיקות טעימות ורכות...
זה היה בדיוק כמו פעם, תחושת המלאות הזו שלו בתוכי, אותן תנוחות, אנחנו כמעט ולא מגוונים...
זה היה בדיוק כמו פעם, אותה ההתרגשות מלווה באותה הנינוחות...
זה היה בדיוק כמו פעם
אבל היה שם גם משהו אחר
צביטה קטנה של עצב
תחושה של החמצה בלב...
זה היה בדיוק כמו פעם, אני מרגישה את הנוכחות שלו בתוכי גם שעות אחרי...
זה היה בדיוק כמו פעם, הוא כבר בארץ אחרת לרגל עסקיו עד יום שבת...
זה היה בדיוק כמו פעם, כיף איתו אבל זה תמיד מסתיים עם סימני שאלה...
זה היה בדיוק כמו פעם, הוא בא אלי כשעוד ביצ'ית שברה לו את הלב, וכנראה גם בפעם הבאה הוא בביצ'ית יתאהב...
לפני 18 שנים. 12 בדצמבר 2005 בשעה 13:42