סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וניל עם פיצפוצית

המהדורה האינטרנטית של חיי עם הפיצפוצית החדשה.
כן, זהו בלוג ונילי לחלוטין! (טוב, אולי מדי פעם יתפלק איזה פיצפוצון אבל זה בטוח לא דבר שבשגרה המשפחתית הרגועה שלנו)
לפני 14 שנים. 9 באוגוסט 2010 בשעה 21:45

רגע של הסחת דעת או השד יודע מה, גרם לי לרכוש סלט מטבוחה במקום התערובת לשקשוקה.
הקטנה ביקשה לטעום שקשוקה אחרי איזה שיר שהיה על הטבח שקשוקה מבית היוצר המפוקפק של רינת, ולי בחום יולי אוגוסט אין סבלנות לבלות במטבחון יותר מאשר דקה וחצי נטו לכל ארוחה אז או שאנחנו מתנחלים אצל אמא שלי שמשום מה מצליחה לבשל קצת גם בחום הזה, או שאחרי הגן אנחנו פשוט ממשיכים למסעדה הלבנונית שנמצאת דקה הליכה ממנו לנגב איזה חומוס עם סלטים ליד "זה מאוד ישמח אותי, אמא" כך ביקשה ממני הגורה באיזה יום ללכת למסעדה לצ'יפס וקטשופ או נאמר את האמת - קטשופ עם קצת צ'יפס...), או שאיזה נער שליח בחופשה מהתיכון מגיע על איזה קטנוע מקרטע עם משלוח מהסושיה שסוף סוף נפתחה ובינתיים לא מאכזבת.

לא טעות קריטית, כך חשבתי לעצמי.
אני אוהבת מטבוחה, אני אשכנזיה אמנם - אבל מבית הונגרי. קטן עלי החריף הזה...
אז זהו, שלא כל כך, מסתבר.
המטבוחה הזו היא על גבול המזוכיזם ולמרות זאת אני מוצאת את עצמי טובלת פרוסת לחם טריה בתערובת הלוהטת שוב ושוב.
אני תוהה ביני לבין עצמי מי יכנע קודם - אני או היא?
יש כמות מכובדת מהדבר האדום אדום הזה פה, ורק אני בבית מסוגלת להתמודד עם החריפות העוקצת הזו וגם במשורה, האם אספיק לחסל אותה לפני שתשמיד את עצמה? האם בכלל כזה דבר יכול לגדל על עצמו עובשים ובקטריות? האם הם מסוגלים להתקיים על החריפות הזו?
האם להתגנב שוב למטבח ובמקום להשיב את הקופסא הארורה למקרר פשוט להביא לכאן עוד פרוסת לחם או שתיים ולהמשיך בהתעללות עצמית משובחת?
כל הבית דומם, רק אני התעוררתי ככה פתאום עם מאצ'יז.
האם עוד חריף זו הבחירה הנכונה לשעת לילה מאוחרת זו?
טוב נו, עוד פרוסה אחרונה ודי!
(האמנם?)

קליבר​(שולט) - לאט לאט את חוזרת לעצמך ...?
לפני 14 שנים
ים_yam​(לא בעסק) - אני תמיד הייתי עצמי אז אין לאן לחזור (:
ואם אתה מתכוון לגזרה אז כבר מזמן מזמן חזרתי לג'ינסים מהתקופות הדקיקות של חיי ואני מרשה לעצמי חופשי לטחון אוכל P-:
לפני 14 שנים
diablo's girl 666 - יאללה תהני ותאכלי בלי לחשוב יותר מדי : ))
לפני 14 שנים
מישלי - נפתחה סושיה ?
סמסי בבקשה את המספר שלהם...
ד"ש ונשיקה לדורה ( :
לפני 14 שנים
Succubus​(אחרת) - אח, זה נשמע כזה טוב.
לפני 14 שנים
ים_yam​(לא בעסק) - זה באמת טוב (:
למרות המזוכיזם...
לפני 14 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - תנסי את המטבוחה של סלטי מיקי - היא הרבה פחות חריפה (:
אלא אם כן...את בדרכך הבטוחה למזוכיזם...D=
לפני 14 שנים
ים_yam​(לא בעסק) - קודם נסיים את זו, אח"כ אני אעבור למיקי שגם שאר דיירי הבית יוכלו להתכבד (:
תודה על ההמלצה
לפני 14 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - *תיקון: זה לא מיקי אלא "יש" (של רשת הסופרים).
לפני 14 שנים
ים_yam​(לא בעסק) - אני לא חושבת שיש לנו "יש" בסביבה...
לפני 14 שנים
poetry lover - מטבוחה זה חצי גן עדן.
לחם אחיד לידה, כזה שבוצעים ביד ולא פורסים חלילה, מטבוחה בקערית, הזלפת שמן זית מעל, וחיוך.
צלוחיות מלוות: זיתים מרירים, כדורי לבנה, פרוסות מוצרלה, ביצה קשה, בצל ירוק, סלט ירקות פשוט, יוגורט מתובל במקום.
קנקן מים גדול ליד, ועוד חיוך.
לפני 14 שנים
ים_yam​(לא בעסק) - מקבלת את כל ההמלצות הקולינריות למסביב. הסתפקתי בלחם הטרי וזיתים ששנוררתי מאמא שלי. עכשיו עשית לי חשקים ליותר. מחר אחרי הגן אני ישר הולכת למלא את המזווה במוצרלה, בצל ירוק ויוגורטים שגם ככה אני תמיד קונה והקטנה חיסלה לי השבוע.
אוף, אני כבר מריירת...
(:
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י