לפני 14 שנים. 13 באוגוסט 2010 בשעה 12:39
"בום" כזה גדול העיר אותי לפנות בוקר בסביבות 04:30...
מיד אחריו נשמע בכי קורע לב.
הכוכבית הקטנה עברה מהמיטה שלה למיטה הזוגית באמצע הלילה במהלך התהפכויות הלילה שלה, ובשלב זה או אחר צנחה אל הרצפה.
מזל שהמיטה לא גבוהה ולמטה יש שטיח וכריות לאור נסיון העבר.
אמא שלי שהיתה ערה הגיעה בריצה לראות מה קרה. מסתבר ששמעו את הבום עד למעלה.
זה לא מטר המטאורים שציפינו לו!
אמא אמרה שאם שוכבים על המזרן במרפסת הגג שלה אפשר לראות קצת מהכוכבים הנופלים ומין אבק כוכבים מנצנץ.
מסתבר שגם בחורים צפוניים מיושבים במידה סבירה רואים משהו.
עלינו כולנו לגג והתכרבלנו צפופים נגד צינת הבוקר.
הקטנה נרדמה די מהר.
אנחנו נשארנו עוד קצת במצב עירני כדי לצפות בתופעת הטבע הקסומה הזו.
העייפות ניצחה וחזרנו לישון עוד כמה שעות.
הרי בשישבת בבוקר מוקדם אנחנו תמיד עושים בוקר ים...
