שואלים אותי מדי פעם אנשים, לאחר שקראו את הפרופיל שלי, אז מה בדיוק אני עושה פה...
אם אני לא ממש בעסק ולא באמת שולטת/נשלטת/סוויצ'ית.
אני פה כי טוב לי פה!
בזכות אביס שפתח בפני את ארץ לעולם לא...
את הארץ שבה הילדה שבי תמיד יכולה להשתעשע בנדנדות, לשחק במלכה, בנסיכה קשורה שהנסיך בא לשחרר אותה (אז מה אם הוא גם קשר קודם, פרט שולי...) או כל משחק אחר שעולה בדימיוננו הפרוע.
אני פה כי כאן הכרתי המון חברים וחברות נפלאים, שעוטפים אותי בהמון אהבה ואכפתיות, אנשים רגישים, מבריקים, מיוחדים, אנשים שמעזים להיות שונים מהנורמה ולא מתביישים.
אני פה כי אני לומדת מכם המון, לומדת על עצמי ועליכם, מתפתחת בזכות המגע שלי אתכם ובכם...
יונג אמר כי החיבור בין שני אנשים דומה לחיבור בין שני חומרים כימיים - ברגע שנוצרת ראקציה - שניהם משתנים.
החיבור שלי עם האנשים פה עושה לי ראקציות נפלאות, בגוף ובנשמה - ובעיקר בלב.
האכפתיות והתמיכה שלכם מחממת לי את הלב, העזרה שתמיד אתם מציעים לי והאוזן הקשבת, היכולת לברוח לרגע מהבלגן של אבא בבית חולים ומעבר דירה וכל מיני דברים שמוסיפים מתח אל החיבוק החם והמפנק שלכם - זה מה שעוזר לי לשמור על החיוך תמיד.
ואני חייבת להודות... כלובי, הספירה של הקוראים בבלוג והמסתכלים באלבומים בהחלט תורמים לי לחימום האגו...
כי עם כל הצניעות שלפעמים היא חלק ממני, יש גם את החלק השוויצרי שמאוד נהנה לראות עד כמה האלבומים שאני מופיעה בהם זוכים לרייטינג גבוה (:
שולחת לכולם נשיקות מהצפון...
לפני 20 שנים. 11 באוקטובר 2004 בשעה 9:04