וניל עם פיצפוצית

קשה לי עם מעברים, אולי כי כבר היו לי כל כך הרבה כאלו בחיי...
עברתי דירה עשרות פעמים, ובכל רחבי הארץ, עברתי מערכות יחסים ועבודות וכל כך הרבה דברים...
כל מעבר שכזה קשה בהתחלה וקל בסופו, כי אני בסך הכל מסתגלת בקלות לשינויים ולפעמים אפילו יוצרת כאלו לעצמי בכוונה.
אבל הלילה קשה לי במיוחד, ובכלל בימים האחרונים.
מעבר הדירה עם חברה (שאמנם אני מאוד אוהבת, אבל זה לא להיות לגמרי לבד), הבלגן שהיה עם אבא בזמן האחרון והכי קשה - הנתק מאיש שמאוד אהבתי.
עברו כבר חודשיים והכאב עדין מתפרץ מדי פעם ולא מרפה.
גם כשביום יום הכל בסדר ואני שמחה וטוב לי - פתאום ברגע של שקט הוא תוקף ומביא אותי לבכי.
בתקופה שכזו, עם כל כך הרבה דברים להתמודד איתם- החיבוק שלו לא שם בשבילי, הוא כבר לא שם בשבילי...
הוא אמר שהוא תמיד יהיה שם אבל הוא לא יכול לתת לי את מה שהייתי רוצה ממנו. אז הוא כבר לא בחיים שלי יותר.
אז נכון שפה כל הקלישאות נכונות -שהכל לטובה ומה שצריך לקרות יקרה, ושמגיע לי משהו יותר טוב - מישהו שכן יהיה מסוגל לתת לי הכל...
אבל הכאב עוד פה, הפצע עוד טרי ומדמם כשהגלד נפער.
הדמעות עוד זולגות כמו בסרט טורקי
ואני יודעת שמחר בבוקר אני אקום עם חיוך ליום חדש, ואני אסתדר ואתגבר
אבל אני גם יודעת שעוד מדי פעם הכאב יתקוף עד שישכח...