וניל עם פיצפוצית

אתמול היתה פתיחת תערוכה בדאנג'ן בנושא הבדס"מ.

הייתי בקטנה גם חלק מההכנות, פה דיגמון קטן של ציצי, שם עזרה בתליית כביסה וכל מיני דברים קטנים מסביב.

אני אוהבת את ההכנות שמאחורי הקלעים, את ההתרגשות שגוברת עם כל יום שעובר ואת השיא שבדבר עצמו.

התלוותי לאביס למועדון לפני הפתיחה, לעזור להדביק, לחתוך, לתלות... להיות חלק מהבקרוב...

אני עצמי הייתי אמורה להתחיל לעבוד רק מאוחר יותר, אבל היה כיף להיות כבר לפני ולהסתכל סביב על איך מכל ההכנות התגבש דבר יפה שלם.

הביאו לי דוגמנית מקסימה, שהיא גם מלכת הבית החדשה של המועדון. לרגע התלבטתי עם לצייר את הקשירות שתיכננתי מראש או לחשוב על רעיון חדש הראוי למלכה. אבל החלטנו יחד שדווקא הניגוד הזה יהיה מיוחד. וגם בגלל שלא נותר הרבה מקום לא מקועקע בגוף היפה של הבחורה המתוקה הזו.

התחלתי לצייר והמועדון סביבי החל להתמלא באנשים, הרבה פרצופים מוכרים ואהובים עצרו אותי לרגע מעבודתי לנשיקת ברוכים הבאים חמה ועוטפת.

עצרנו את העבודה על הציור ופינינו את הבמה לאילאיל היפה, שהדהימה אותנו - איך מגוף כזה קטנטן ועדין יוצא כזה קול גדול ומלא עוצמה???
היא שרה כל כך יפה, עמדתי בצד מחייכת ומצומררת ונפעמת מהתרגשות.
סבתא רבא שלי ז"ל היתה זמרת אופרה, ומאז נשארו לי זכרונות מתוקים שלפעמים גוברים כשהקול המיוחד נוגע בלב ומרטיט שם מיתר של זכרון...
יש הרבה זמרות עם קול יפה, אבל האומץ והעומק לשיר אופרה ולהגיע למקומות כל כך מיוחדים - זה שמור ליחידי סגולה, אילאיל אחת מהן ללא ספק!

לאחר הופעה מרגשת של צלילים מכרמן, קוזי פן טוטה ועוד יצירות שלא זיהיתי, המשכתי לצייר.
המלכה סיימה להקשר בחבלים אדומים של צבע, לקחה שוט ויצאה להצליף קצת באנשים...

בינתיים התור לציורים הלך וגדל... כל יפיפיות המועדון רצו ציור, ובשמחה נענתי לבקשתן.
דומי קיבלה ציור בגווני האש, כיאה לאישיותה החמה והאנרגטית...
סאב דאימונד היהלום שבכתר קיבלה ציור נסיכתי מעולם אחר...
ביאנקה הקסומה עם השיער השחור כעורב הזכירה לי נסיכה מצרית וצויירה בהתאם,
והמלכה לירז קיבלה זר ורדים אדומים אציליים.

היו עוד שרצו ציור, אבל כוחותי תשו, הרעב כירסם והייתי חייבת מזון ומיד!
אירגנו לי פרוסה עם חמאה אבל זה לא ממש עזר לטווח של יותר משתי דקות.

בשלב זה מאסטר כלובי ומלכתו לירז הצילו את בטני המקרקרת בטרמפ לאבולעפיה. סמבוסק פיצה החייה את נפשי וסתם את בטני...

ושוב - פניה נרגשת לעמוס...
ארוחת בוקר במסעדת הדאנג'ן, הרי למה שנפרנס את אבולעפיה ושות' במקום לרדת על טוסט (לא קרייזי טוסט, איתו אני לא מתעסקת) או חביתה וסלט ליד במסעדת הבית של הבית השני שלנו???